האם הסיבה שנאשם שהורשע לאחר מספר שנים של משפט בגין בהטרדה והפרת צו במהלכן התדרדר והפך לדר רחוב, מספיקה בכדי לא לעכב את ביצוע עונש של שנת מאסר בפועל? תלוי את מי שואלים. בית משפט השלום, החליט שלא ניתן לתת אמון בדר רחוב וסירב לאפשר עיכוב ביצוע, אולם המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי יינתן לו עיכוב ביצוע עונש המאסר עד לדיון בערעורו.
כנגד הנאדם הוגשו לפני מספר שנים, שני כתבי אישום אשר נוגעים לעבירות שבוצעו בסמיכות זמנים כנגד אותה המתלוננת, אשר שימשה כמטפלת שלו בתחום הרפואה המשלימה. לפני שכשנתיים ושנה וחצי הוא הורשע בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים והפרת צו. הנאשם היה מצוי במעצר בית מלא למעלה משנתיים ימים – מחודש פברואר 2020 ועד סוף חודש מאי , עוד הוטלו עליו תנאים מגבילים שכללו איסר על יצירת קשר המתלוננת, אשר הוסיפו לעמוד עד למועד גזר הדין לפני כשבועיים והוא לא הפר את תנאי מעצרו ולו פעם אחת – לרבות התנאי הנוגע ליצירת קשר עם המתלוננת.
במעמד גזר הדין, בא כוחו של הנאשם, ביקש מבית המשפט עיכוב עונש מאסר, תוך הבהרה כי בכוונתו להגיש ערעור על הכרעת הדין. עוד נטען כי הימנעות מעיכוב עונש המאסר תאיין למעשה את ערעורו מתוכן, שכן עד לשמיעת הערעור ירוצה חלק נכבד מעונש מאסרו ומרשו התייצב לכלל הדיונים בענייננו, אין כל סיכון למתלוננת, אשר המערער לא יצר עמה קשר מזה שנים רבות. עוד הדגיש עו"ד אשכנזי את מצבו הכללי הקשה של המערער, בעטיו הוא מתקשה לגבש חלופה פיזית או כספית. תחת זאת, עתר לקבוע תנאים שיכללו התייצבות יומית בתחנת המשטרה.
לתת אמון
המדינה התנגדה לעיכוב ביצוע רכיב עונש המאסר בטענה כי לא מוטלים על המערער תנאים מגבילים במצב הנוכחי ובית משפט קיבל את טענת המדינה וקבע כי נקודת המוצא היא להתחלת ריצוי העונש בסמיכות לגזר הדין ולאור העובדה שמדובר בדר רחוב, אין כל תנאי פיקוח בעניינו ולא ניתן להיעתר לבקשה. בית משפט קמא הוסיף וקבע כי מרגע מתן גזר הדין משתנה נקודת האיזון ומסוכנותו של הנאשם גוברת – הגם שהוא לא הפר את תנאי מעצרו ולו פעם אחת ולא קבע כל תנאים מגבילים.
הסנגור מיהר להגיש ערעור על ההחלטה, על מנת שמרשו לא יכנס לכלא באופן מיידי בו ציין בין השאר כי במהלך ההליך הפלילי אשר התנהל כנגד מרשו, זה חווה הדרדרות מנטלית, אישית ופיזית קשה מאד – והפך מאדם אשר התגורר בבית הוריו לדר רחוב חסר כל, אשר סובל מהזנחה פיזית קשה. עקב ההסלמה במצבו, ניתקו עמו בני משפחתו כל קשר והם מסרבים לערוב לו. "גם לו מצבו האישי מעורר קושי כאמור, נדרש היה לקבוע תנאי התייצבות אשר יאיינו קושי זה, ויבטיחו את התייצבותו מבלי לפגוע בחירותו ובמצבו הנפשי הרעוע, מבלי שהדבר מתחייב בשלב זה.
השופט שמואל מלמד קיבל את הערעור שהוגש והחליט לעכב את ביצוע עונשו של הנאשם, כאשר הוא הטיל עליו תנאים מגבילים. "אני סבור", כתב השופט, "כי מאסרו של המערער באופן מיידי, בהתחשב בתקופה לה הוא נדון, היא תוצאה דרסטית שכן היא שוללת את חירותו של אדם מבלי שניתנה לו הזכות להגיש ערעור על ההליך. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמסוכנות של המערער כלפי המתלוננת כפי שהדבר עולה מתוך גזה"ד ומתוך האמור בתסקירי שרות המבחן".
עוד כתב השופט מלמד: "בנסיבות אלה, אני סבור כי ניתן להורות על שחרורו של המערער אולם הדבר צריך להיעשות בתנאים שיש בהם כדי לאיין את המסוכנות של המערער כלפי המתלוננת. בית המשפט לוקח בחשבון את העובדה כי תקופה ארוכה המערער אינו יוצר קשר עם המתלוננת וכן את העובדה שהמתלוננת חוששת מפני המערער".
____________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט שמואל מלמד
____________________________________________
