בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגיש בנק מרכנתיל-דיסקונט על פסיקת בית המשפט המחוזי שקבע שסירובו הגורף של הבנק לקבלת כספים שמקורם בביטקוין אינו סביר.
הפרשה המשפטית התחילה בסוף 2017, כשמרכנתיל סירב לקבל לחשבון הבנק של בני הזוג סכום של כ-2 מיליון שקל, שמקורו במכירת ביטקוין שביצעו באמצעות בורסת קריפטו ישראלית.
בנק מרכנתיל טען בערעור, שיש לבטל את פסק הדין ולקבוע, בין היתר, שסירובו הגורף היה מוצדק לאור החוסר ברגולציה. שופטי העליון, עמית, גרוסקופף ושטיין, החליטו שלא להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, והורו על דחיית הערעור מכיוון שהפך לתיאורטי.
עוד נקבע שהבנק גם ישלם הוצאות בסך 20 אלף שקלים לבני הזוג ערב.
משפחת ערב רכשה בפברואר 2013 כ-250 מטבעות ביטקוין בסכום כולל של כ-15 אלף שקל.
ארבע שנים לאחר מכן, ב-2017, כשערך הביטקוין זינק, הם מכרו חלק ממטבעות אלו.
לאחר המכירה הזוג ערב ביקש להעביר את כספי ההמרה לחשבון הבנק שלהם בבנק מרכנתיל.
סכנה להלבנת הון
הבנק סרב לקלוט את הכסף בטענות שמקור הרווחים הוא בפעילות במטבעות דיגיטליים, ואשר לפי מדיניותו של הבנק – לא ניתן להכניס כספים ממקור זה לבנק, באופן מוחלט, וזאת בשל חוסר יכולתו של הבנק לנהל את סיכוני הלבנת ההון הכרוכים לשיטתו במטבעות דיגיטליים.
בית המשפט המחוזי קבע שסירובו הגורף של הבנק הוא בלתי חוקי ולא סביר בניגוד לחוק הבנקאות.
עוד קבע בית המשפט, כי יש לבחון את מסלול הכסף ואת מסלול המטבעות, וככל שאלו ברורים ונהירים ולא עולה מהם חשש ממשי להלבנת הון, הרי שעל הבנק לקבל את הכספים.
יש לציין כי שיטת בחינה זו אומצה לאחר מכן על ידי הפיקוח על הבנקים בתיקון לנוהל בנקאי תקין שביצע.
פסק הדין עשה שירות למאות אלפי אזרחים ישראלים שנתקלו בסירוב גורף של הבנקים, ואילץ את הבנקים לבצע בחינה קונקרטית של בקשות להכנסת כספים ולא אפשר להם לסרב באופן גורף.
