בימים הקרובים תוגש בקשה בהסכמה לחילוט אזרחי לפי חוק איסור הלבנת הון בעניינם של אברהם לברן, מיכאל נוי וחברת דיזיינר ברנד.
גובה החילוט יעמוד על כ-23 מיליון שקלים מתוכם 17 מיליון שקלים מתוך כספים שהופקדו בקרן החילוט על ידי בני שטיינמץ.
כזכור, במהלך דצמבר 2016, נפתחה חקירה פלילית נגד שטיינמץ ואחרים בחשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון ועבירות נוספות.
במסגרת החקירה נתפס רכוש בעקבותיו הופקדו על ידי שטיינמץ סך של עשרות מיליוני שקלים בקרן החילוט וכן נתפסו שני בתים בבעלותו.
חשד לשוחד לעובד זר
במרכז החקירה עמד החשד לפיו בשנים 2006-2012 העביר שטיינמץ שוחד בהיקפים גדולים, בין היתר, לנשיא מדינת גינאה קונאקרי, בתמורה לקידום האינטרסים של קבוצת- Beny Stenimetz Group Resources BSGR בכל הקשור לקבלת זיכיונות לחיפוש וכריית עופרת ברזל במרבצים שונים במדינה.
החקירה עסקה גם בחשד לפיו כספים הועברו לעובדי ציבור בגינאה קונאקרי, בדרכים שונות ומוסוות. בתוך כך, בשנים הללו בוצעו העברות כספיות חשודות בין חשבונות בנק של חברת דיזיינר ברנד (Designer Brands Distribution (PTY) Ltd), לבין חשבונות לברן (אשר מחזיק במניותיה) ונוי (אשר בעל זכות חתימה בה) – שניהם אינם נמצאים בארץ דרך קבע.
בהתאם לאמנת ה-OECD למאבק בשוחד עובדי ציבור זרים, עליה חתומה ישראל, המורה על שיתוף פעולה בין מדינות באכיפת עבירת השוחד הזר, לרבות בדבר הבנות בנוגע למדינה בה יוגש כתב אישום, רשויות האכיפה בישראל, ארה"ב ושוויץ שיתפו ביניהן פעולה בעניין האכיפה בפרשה.
כתב אישום בשוויץ
בהתאם לכך, הגישו הרשויות בשוויץ כתב אישום מקיף וחמור נגד שטיינמץ, בגין אירועי השוחד המרכזיים בפרשיית גינאה קונאקרי, תוך התייחסות להעברות הכספים שנעשו גם באמצעות חברת דיזיינר. בתום ההליך המשפטי, בית המשפט השוויצרי הרשיע את שטיינמץ בעבירות שוחד חמורות והוא נדון לחמש שנות מאסר.
ערעורו של שטיינמץ נדון בעת האחרונה בבית המשפט בשוויץ.
ההליך השוויצרי במסגרתו הורשע שטיינמץ, מבוסס גם על ראיות משמעותיות שנאספו לאורך השנים על ידי משטרת ישראל והועברו לשוויץ במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי.
בהמשך לשיתוף הפעולה הבינלאומי האמור, לא יוגש בישראל כתב אישום בגין פרשת השוחד בגינאה קונאקרי נגד שטיינמץ.
כאמור, בהתאם לסיכום בין הצדדים סך של 17 מיליון שקלים שהופקדו לקרן החילוט על ידי שטיינמץ וכ-6 מיליון שקלים נוספים שנתפסו לנוי ולברן, יחולטו במסגרת הסדר חילוט אזרחי לפי חוק איסור הלבנת הון.
יתרת התפוסים המצויים בקרן החילוט צפויים לשמש להבטחת חלק מתשלום המס, זאת לאחר שבמקביל נחתם מול רשות המסים הסכם שומה, שמסיים את המחלוקת עם הנישומים בסוגיות מושא ההסכם בשנים שאליהן הוא מתייחס.
