שופט בית משפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, קיבל בקשת מנהל של שתי חברות בפירוק לחייב את באופן אישי, מנהלי החברות בתשלום חובות החברות למספר נושים, כאשר הנכס העיקרי של החברות שבפירוק היה זכויות ההפעלה והניהול של בית מלון בעיר העתיקה בירושלים.
לפני מספר שנים, הגיש עובד לשעבר של פטרא הוטל ניהול בתי מלון בע"מ, בקשת פירוק בעקבות קבלת מכתב פיטורים. באותו מועד הוגשה גם בקשת פירוק של אלפטרא אירוח תיירים בע"מ ע"י עובד אחר. יש לציין כי המנהל המיוחד טוען כי הבקשות דנן הוגשו באופן מתוזמן על-ידי אותו עורך דין שהוא במקרה גם עוה"ד ורו"ח של חברת אורחי פרחי אלפטרא בע"מ.
כעבור שנה התקיים דיון בבקשת הפירוק של פטרא הוטל בסופו ניתן צו פירוק ועו"ד אברהם משה סגל התמנה כמנהל מיוחד. עו"ד סגל טען בדיון כי הוא ייצג בעבר עובד שעבד בחברת פטרא הוטל וכי חברה זו וחברת אלפטרא הן "אותה גברת בשינוי אדרת". מטעם עיריית ירושלים נטען בדיון כי חברת פטרא הוטל חייבת ארנונה בסכום העולה על 4 מיליון שקלים וכי העירייה תומכת בבקשת הפירוק.
חשש להברחת נכסים
ב"כ הכנ"ר טענה בדיון כי נוכח הטענות בדבר חשש להברחת נכסים, יש צורך במינוי מנהל מיוחד שיתחקה אחר הפעילות והנכסים של החברה. באותו מועד התקיים גם דיון בבקשת הפירוק של אלפטרא ובסופו ניתן צו פירוק ועו"ד אברהם משה סגל התמנה כמנהל מיוחד. עיריית ירושלים טענה בדיון כי חוב הארנונה של חברה זו עומד על למעלה מ-160 אלף שקלים.
חלפה עוד שנה והמנהל המיוחד הגיש את הבקשה דנן בהתאם לסעיפים 373, 374 לפקודה. לטענת המנהל המיוחד, המשיבים היאם קרש ועווד סעיד עסקו באופן שיטתי בהברחת נכסי החברות שבפירוק (זכויות ההפעלה של מלון פטרא בעיר העתיקה בירושלים וזכויות ההפעלה של אכסניית פאלם, בשכונת מוסררה בירושלים), תחילה מחב' פטרא הוטל לחב' אלפטרא ולאחר מכן, מחברת אלפטרא אל המשיבה הנוספת.
בבקשה עתר המנהל המיוחד לפסק דין הקובע, בין היתר, כי המשיבים יישאו באחריות אישית ללא הגבלה לחבויות החברות וכן לכפות על משיבים אלה את "החזרת הכסף או הנכס… בשיעור שייראה לבית המשפט או לכפות עליהם תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפיצוי על מעשיהם".
בהמשך להגשת הבקשה, שהייתה מצומצמת בהגשתה, במהלך חקירה שביצע המנהל המיוחד, בהמשך לאמור, התגלתה תמונה רחבה יותר, אשר לדעת המנהל המיוחד לא הותירה ספק כי המשיבים פעלו על מנת להבריח את פעילות החברות וכספים מפעילות החברות באופן נרחב אשר מצדיק לפעול כנגדם כמבוקש.
"התנהלות מרמתית"
השופט דורות קיבל את הבקשה. בהחלטתו ציין, בין השאר, כי בחקירות בעלי התפקיד, ניתן לראות כי השניים פעלו על מנת לרמות את המנהל המיוחד גם במסגרת זו, כאשר טענו, כל אחד בנפרד, כי השני הוא זה שניהל את פעילות החברות וכי הוא "לא היה מעורב בכך".
"עדויות אלה של המשיבים", כתב השופט דורות, "מחזקות את התזה שביקש המנהל המיוחד להציג והמסמכים הרבים שהוגשו במסגרת החקירות מחזקות תזה זו. "המסקנה העולה מהכללים שעולים מהוראות סעיפים 373 ו-374 לפקודה מביאה לכך שבכל הנוגע להתנהלותם של השניים ניתן לקבוע בבירור כי הם פעלו בניגוד להוראות סעיף 373 לפקודה. הם פעלו להעביר את הנכס היחיד של החברות מאחת לשניה תוך שרשור שלישי למשיבה הנוספת, דהיינו פעילות המלון הועברה בין החברות השונות במטרה להבריח את הפעילות. המשיבים במסגרת סיכומיהם לא מנסים להסביר את ההגיון העסקי שבדבר ואינם משכנעים כי פעלו בדרך מקובלת ובתום לב. להיפך. פעולותיהן עולות לכדי תרמית כפי שפורט לעיל. מכלול הנותנים מביא למסקנה כי יש להטיל עליהם את האחריות בהתאם לקבוע בסעיף 373 לפקודה".
______________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט אביגדור דורות
______________________________________________
