שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, גזר קנס וחילוט בסך 25 מיליון שקלים על חברת אל. אל. די יהלומים בע"מ (LLD Diamonds) , שעיסוקה במסחר יהלומים, וכן 18 חודשי מאסר בפועל וקנס וחילוט בסך 280 אלף שקלים על מנכ"ל החברה ראובן שמאלוב. זאת, לאחר שהחברה ושמאלוב הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בפרשת "יהלום שחור" שעניינה עבירות הברחת יהלומים בהיקף גדול לישראל והלבנת הון.
על פי כתב האישום שבעובדותיו הודו הנאשמים, בתקופה שבין מרץ 2008 לבין 2012 פעל שמאלוב להבריח יהלומים מחו"ל עבור חברת LLD באמצעות בלדרים שונים.
עוד על פי כתב האישום, מנגנון ההברחה התבצע כך שהבלדרים קיבלו יהלומי גלם בחו"ל והבריחו אותם לישראל, תוך שהם מסתירים אותם על גופם, מבלי להצהיר עליהם במכס, ומבלי שצורפו ליהלומים תעודות קימברלי המעידות כי מקור היהלום אינו באזורי עימות באפריקה (אינם "יהלומי דמים"). לאחר מכן הבלדרים מסרו את היהלומים המוברחים למפעיל הבלדרים או במשרדי חברת LLD.
הנאשמים – שמאלוב והחברה – ניהלו את תהליך ההברחות, שכלל בין היתר את קבלת היהלומים שהוברחו בישראל, העברת היהלומים המוברחים למיון והערכה, וכן הנחיית עובד החברה לתעד את הסחורה המוברחת בסדרה מקודדת, על מנת להסתיר את מקורם. על פי כתב האישום, שווי היהלומים המוברחים עמד על מעל ל-70 מיליון דולר (מעל ל-243 מיליון שקלים).
עוד בחדשות: העליון הותיר חילוט זמני של מיליוני שקלים על כנו
שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, קיבל את ערעור המדינה והותיר צו חילוט זמני עלסך של 2.2 מיליון שקלים על כנו. בפסק דינו השופט אלרון הכריע בשתי סוגיות מרכזיות – האחת: האם לצורך מתן צו זמני להבטחת חילוט עתידי על המדינה להוכיח חשש שלא יהיה ניתן לממש את החילוט היה והנאשם יורשע בדין; השנייה והאחרונה: מה המשמעות שיש ליתן למעמדו של נאשם כעובד שכיר בתאגיד שנגדו הוגש כתב האישום.
ערעור המדינה הופנה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בה בוטל צו המורה על תפיסה של כ-2.2 מיליון שקלים מכספי המשיבה המוחזקים בקופות גמל ובקרן השתלמות על שמה. הצו הוצא עם הגשת כתב אישום נגד המשיבה, שבו מפורטת מסכת אירועים בעניינה של חברת אלבר ציי רכב בע"מ שהתרחשו בין שלהי שנת 2013 ועד לחודש יולי 2015, עת המשיבה שימשה כסמנכ"לית הכספים וחברת הנהלה באלבר. כתב האישום הוגש גם נגד אלבר, מנכ"ל אלבר, מנהלת הרכש בחברה ומעורבים נוספים. היקף הלבנת ההון המיוחסת למשיבה, יחד עם אחרים, עולה על 400 מיליון שקלים.
השופט אלרון עמד בפסק הדין, בין היתר, על ההיסטוריה החקיקתית הרלוונטית וקבע כי נקודת המוצא של המחוקק היא שקיים חשש אינהרנטי כי יבוצעו פעולות לסיכול החילוט. על כן, משהוגש כתב אישום התגבשה תשתית ראייתית המאפשרת את מתן צו התפיסה הזמני, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. זאת, בשונה ממקרה שבו הצו הזמני מתבקש טרם הגשת כתב אישום, שבו נדרשת תשתית ראייתית קונקרטית המלמדת על חשש לסיכול אפשרות החילוט. משכך, נקבע כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר ביטל את הצו הזמני מתוך הנחה כי מדובר בסכום שניתן יהיה לגבותו מהמשיבה היה ותורשע.
___________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט בני שגיא
___________________________________
