בית המשפט העליון דחה את בקשתה של פרקליטות המדינה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן בנושא "נישואי יוטה". משמעות ההחלטה היא שרשות האוכלוסין מחויבת לפעול מיידית על פי פסק הדין שניתן לפני כחודש בבית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה שהגישה עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון יחד עם מספר זוגות שנישאו באמצעות "זום" מול עורכי נישואין ביוטה. בפסק הדין קבע בית המשפט המנהלי בירושלים כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים לרשום כנשואים כל זוג אשר נישא במסגרת "נישואי יוטה". פסק הדין שניתן לא יושם עד כה, בשל החלטות זמניות לעיכוב ביצוע שניתנו, אולם כעת ביטל בית המשפט העליון את העיכוב הזמני. משמעות ההחלטה היא שרשות האוכלוסין מחויבת לרשום את הזוגות כבר כעת, למרות שערעור שהוגש על פסק הדין עודנו תלוי ועומד.
כזכור, "נישואי יוטה" הם נישואים הנערכים בהיוועדות חזותית מול עורך נישואין במדינת יוטה שבארה"ב, ואפשרה כבר לאלפי בני זוג מכל העולם, ובהם גם כבר כ-600 זוגות מישראל, להינשא ממקום מגוריהם ללא צורך להגיע פיזית ליוטה. כידוע, בישראל קיימת אפשרות להתחתן רק על פי הדין הדתי.
על פי ההערכות, כ-700 אלף איש אינם יכולים להינשא כלל בישראל, ביניהם כחצי מיליון עולים שנחשבים לחסרי דת, זוגות חד מיניים, מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים, וזוגות פסולי חיתון לפי ההלכה (כמו כהן וגרושה, או כהן וגיורת). כל אלה, וכמובן זוגות המסרבים להינשא ברבנות מטעמים מצפוניים, יכולים להינשא ב-"נישואי יוטה" מבלי לצאת מהארץ. כאמור, משמעות ההחלטה הנוכחית היא שרשות האוכלוסין מחויבת לרשום נישואין אלה כבר כעת, מבלי להמתין להכרעה בערעור שהגישה המדינה.
עניין המחוקק
כזכור, הפרקליטות הגישה ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן בבית המשפט המנהלי בירושלים לפני כחודשיים בנושא "נישואי יוטה". המדובר בעתירה שהגישה עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון בה קבע בית המשפט כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים לרשום כנשואים כל זוג אשר נישא במסגרת "נישואי יוטה", נישואים הנערכים בהיוועדות חזותית מול עורך נישואין במדינת יוטה שבארה"ב, ואפשרה כבר לאלפי בני זוג מכל העולם, ובהם גם כבר כ-600 זוגות מישראל, להינשא ממקום מגוריהם. חדו"ש הגישה את העתירה בשם שמונה זוגות שנישאו בנישואי יוטה, אך רשות האוכלוסין סירבה לרשמם כנשואים בהוראת שר הפנים דאז, הרב אריה דרעי, וכן בשמם של הרבנים ספקטור ולוינסקי מיוטה אשר ערכו טקסי נישואין מקוונים לזוגות ישראלים.
על פי נימוקי הערעור, המדינה רואה בפסק הדין הנוכחי בבחינת "קפיצת מדרגה" שהיא מתנגדת לה. נכתב כי "הפסיקה ארוכת השנים קובעת כי ענייני סטטוס הנישואין והמעמד האישי הם עניין להכרעה של המחוקק, המתקבלת מתוך הסכמה חברתית רחבה… כידוע, עד היום המחוקק לא קבע הסדר המאפשר לערוך נישואין אזרחיים בישראל, ואין מקום לרוקן מתוכן הכרעה זו, באמצעות מתן אפשרות פסיקתית לעריכה דה-פקטו של נישואין אזרחיים בישראל, באמצעות מדינה זרה, בעוד בני הזוג שוהים בישראל וטקס הנישואין עצמו נערך בישראל".
הערעור הוגש על שני פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט המנהליים בלוד ובירושלים, ובהם התבססו השופטים על פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון בעניין חובת המדינה לרשום נישואין אזרחיים של זוגות ישראלים על בסיס תעודת נישואין זרה, על שיקול הדעת המוגבל ביותר שהותר לפקידי המרשם בכל הנוגע לסירוב רישום, ועל ההתקדמות המהירה של עולם ההתוועדות המקוונת והמהפכה שהוא חולל לרבות בעולם המשפט.
_________________________________________
