שותפים מכרו דירה ב-10 מיליון שקל – האם עליהם לשלם מס?

ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי בת"א דנה בסוגיה האם סכום התקרה שנקבע בחוק מיסוי מקרקעין נקבע ביחס למוכר או ביחס לדירה?
גילי סיוון-כהן |
אילוסטרציה envato

ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות השופטת ירדנה סרוסי קיבלה ערעור של שני מוכרי דירה נגד מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב וקבעה כי סכום התקרה שנקבע בחוק מיסוי מקרקעין נקבע ביחס למוכר ולא ביחס לדירה, כך שכל אחד מבעלי הדירה זכאי למלוא גובה תקרת הפטור, גם כאשר מדובר במכירת דירת יוקרה.

העוררים היו הבעלים במשותף של דירת מגורים ברחוב ריינס בתל-אביב. הם מכרו את מלוא זכויותיהם בדירה (50% כל אחד) בתמורה לסך של 10 מיליון שקלים וביקשו כי בגין מכירת זכויותיהם בדירה יחול עליהם פטור ממס שבח בהתאם להוראות סעיף 49ב(2) לחוק, כאשר בגין חלק התמורה המיוחס לכל מוכר התבקש פטור על מלוא גובה "סכום התקרה". כלומר, עד לסך של 4.5 מיליון שקלים (סכום מתואם לפי שיעור עליית המדד).

עם זאת, מנהל מיסוי מקרקעין העניק לכל אחד מהעוררים פטור ממס שבח רק עד לסכום המהווה 50% מסכום התקרה, כלומר, עד לסך של 2.26 מיליון שקלים. בנימוקי שומות צוין, כי תקרת הפטור היא לדירה ולא למוכר ולכן כל עורר זכאי לחלק מתקרת הפטור, בהתאם לחלקו היחסי בדירת המגורים הנמכרת.

מהי תקרת הפטור?

לטענת העוררים, השומות עומדות בסתירה ללשון החוק והן עומדות בסתירה לפסיקה קונקרטית וברורה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין הקובעת כי תקרת הפטור ממס שבח מתייחסת למוכר ולא לנכס. עוד צוין, כי הן סותרות הוראות אחרות בחוק הקובעות תקרות פטור באופן יחסי, הן סותרות מושכלות יסוד בדיני המס, לפיהן מס שבח הינו מס ישיר המוטל על הכנסה ולא על נכס, הן מהוות אפליה אסורה בין נישומים זהים, מבלי שקיים לה בסיס ענייני והן עלולות ליצור פרשנויות אבסורדיות ללשון החוק.

מנגד נטען כי לשון החוק סובלת הן את פרשנותו והן את פרשנות העוררים. במקרה שכזה, יש לאמץ את פרשנות המשיב, אשר מגשימה באופן מיטיבי את תכלית החוק – מיסוי השבח שנוצר אצל המוכרים ממכירת דירות יוקרה, וזאת ללא תלות במספר המוכרים או ביכולתם הכלכלית. ההקשר החקיקתי בענייננו מלמד על הכוונה להגביל את הפטור ממס שבח על השבח המופק ממכירת דירות יוקרה.

יו"ר ועדת הערר, השופטת ירדנה סרוסי, קבעה בסיכומו של דבר כי הענקת תקרת השווי לנכס ולא למוכר מהווה פגיעה בעיקרון השוויון. השניים טענו כי אין כל היגיון מדוע שני יחידים אשר רכשו במשותף דירת מגורים, המהווה "דירה יחידה" בידיהם, ומעוניינים למכרה, יופלו לרעה לעומת שני יחידים אחרים שכל אחד מהם רכש דירה בנפרד, ועתה כל אחד מהם מוכר את דירתו וזכאי למלוא שווי תקרת הפטור.

זה לא הגיוני

"אני סבורה כי יש צדק בדברים אלה… מנהל מיסוי מקרקעין לא העלה כל נימוק מניח את הדעת המסביר מדוע שני אנשים שמתגוררים בדירה בשווי 10 מיליון שקל ישלמו, כל אחד, מס גבוה יותר מאשר אדם אחד שמתגורר בדירה בשווי 5 מיליון שקל", כתבה השופטת בהחלטתה.

עוד הוסיפה: "כאשר שני בני אדם מחזיקים במשותף דירת יוקרה, מבחינה מהותית הם דומים יותר לאדם ממוצע 'משפר דיור', מאשר לאותו אדם אמיד שמחזיק לבדו בדירת יוקרה ומבקש למכור אותה. מבחינה מהותית, לשני שותפים שמחזיקים בדירה אחת ששווה 10 מיליון שקל, יש לכל אחד מהם את אותה יכולת כלכלית ואותו 'קשר' לנכס, כמו לאדם אחד שמחזיק דירה אחת בשווי 5 מיליון שקל".

_________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת ירדנה סרוסי

__________________________________________________________

עו"ד אחמד בטאח

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות