אחד החששות הגדולים הוא מתלונות שווא בעבירות של מילה מול מילה. לאחרונה זוכתה אישה, שהמשטרה החליטה לפעול בעניינה עד הסוף ולהגיש נגדה כתב אישום בגין מסירת ידיעה כוזבת על אונס מצד פקיד בנק חרמן. שופט השלום צבי פורר, קבע כי מתלונת הנאשמת, מושא האישום, לא ניתן ללמוד כי מדובר בעבירת אינוס. "די בקריאת כתב האישום כדי להביא לתחושת אי נוחות בדבר הגשתו ובמיוחד לעניין התנהלות המתלונן", כתב השופט פורר בהכרעת הדין.
מדובר באישה שנקלעה לקשיים כלכליים ופנתה לפקיד בבנק כדי שיפרוס לה את ההלוואה שנטלה. בשלב כלשהו, המתלונן החליט להעניק לנאשמת שירות VIP, הזמין אותה לביתו, ובהמשך במפגש נוסף גם קיים עמה יחסי מין. האישה התלוננה במשטרה על מעשיו של המתלונן. אולם, למרות שהמתלוננת לא מסרה אמת בתלונתה במשטרה, הרי שניגוד לנטען בכתב האישום, טענה עו"ד יפעת שבד דאי, שייצגה אותה מטעם הסניגוריה הציבורית, מקריאת תוכן תלונתה עלה שהיא כלל לא התלוננה על אונס וגם המתלונן עצמו בכלל נחקר בחשד לביצוע עבירה של בעילה אסורה בהסכמה.
מחדלי חקירה רבים
השופט פורר היפנה בהכרעת הדין, להתנהלותו הבעייתית של המתלונן ולכך שהמשטרה לא בדקה ברצינות את תלונתה של הנאשמת ולא מיצתה את חקירת המתלונן בחשד לביצוע עבירה של בעילה אסורה בהסכמה. כמו כן השופט היפנה למחדלי החקירה הרבים שנפלו בתיק. כמו כן, צוין כי התנהלותה של הנאשמת אמנם אינה מוסרית, אך ״בית המשפט אינו אמור לקבוע מסמרות לעניין המוסריות בהתנהגותה של הנאשמת או המתלונן״, כתב השופט פורר.
לבסוף, בית המשפט ציין כי אלמלא היה מזכה את הנאשמת על בסיס המסד הראייתי, הרי שאז היה מקום לשקול את ביטולו של כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, לאור המחדלים שנפלו בתיק והשיהוי בהגשת כתב האישום. "חשוב לזכור", כתב השופט, "אין מדובר במתלוננת שהתלוננה על אונס אלא על מתלוננת שדיווחה על אירוע העוסק בקשר מיני שהתפתח תוך כדי ובקשר עם הטיפול של המתלונן בהלוואה שביקשה הנאשמת לקחת. מדוע אי אפשר להתייחס באותה סלחנות כלפי תלונת הנאשמת? כלום מערכת היחסים המינית שנרקמה בין הנאשמת למתלונן בזמן כה קצר על רקע החתימה על מסמכי ההלוואה יכולה ללמד על אירוע תמים?".
עוד כתב השופט פורר בהכרעת הדין, כי "לא בבית המשפט ולא בחקירתו של המתלונן במשטרה (באזהרה כזכור) לא מתושאל המתלונן על אודות אופי יחסי המין, מה לבשה המתלוננת, על אודות ההתכתבויות עם הנאשמת. שום חקירה על האפשרות שבאותן הודעות הבינה הנאשמת כי היא אמורה לקיים עמו קשר על מנת לקדם את ענייניה בבנק…".
השופט: "תשתית ראייתית המחייבת חקירה"
השופט גם תהה מדוע במשך כל הזמן הזה אף אחד ביחידה החוקרת לא ניסה לבחון את טענותיה של הנאשמת. "נכון שהיא לא אמרה את האמת בחקירתה הראשונה", כך לדברי השופט, "אך גם בחקירה שבה היא מודה שלא אמרה את האמת היא מוסרת דברים מאד מדאיגים ביחס לקשר המוזר הזה שהפך לקשר מיני תוך זמן כה קצר על רקע מצוקתה הכלכלית… החקירה בתיק זה נוהלה באופן שסימן את הנאשמת כאשמה מלכתחילה מבלי לברר את טענותיה כנדרש…".
"אינני יכול לקבוע מסמרות אם אכן המתלונן עבר עבירה של ׳בעילה אסורה בהסכמה׳ אולם ברור מתוך חומר הראיות שלפניי כי למצער קיימת תשתית ראייתית המחייבת חקירה ובוודאי שלא ניתן להגיד, במיוחד לאור גרסת המתלונן, כי מדובר במסירת ידיעה כוזבת", סיכם השופט פורר בהכרעת הדין.
_________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט צבי פורר
________________________________________
