לאחרונה הוגשה תלונה לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, מחוז דרום, נגד עורכת דין מבאר שבע על דברי תמיכה פומביים שלה לכאורה ב"שופט המעתיק", הוא שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע יוחנן כהן, אשר נמצא כי העתיק פסק דין מסיכומי נתבעת ומהחלטה שיפוטית אחרת, והתפטר לפני שעמד בפני הדחה בבית הדין למשמעת עקב קובלנה שהתעתד להגיש נגדו שר המשפטים. "התלונה", כך לדברי המלינים, "היא עקרונית ועיקרה התנגדות מוחלטת לתמיכה של עורכי דין בשופט שנגדו הוגשה תלונה או שתלונה נגדו נמצאה מוצדקת, וזאת מחשש שמדובר בניסיון למתן מתת".
למרות שה"שופט המעתיק", יוחנן כהן, מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, התפטר מכס השיפוט, כפי שדיווחה מערכת אוביטר, והתפטרותו תכנס לתוקף החודש, נראה כאילו פרשה זו מסרבת להיעלם.
כזכור, נמצא כי השופט יוחנן כהן העתיק פסק דין מסיכומי נתבעת ומהחלטה שיפוטית אחרת, והתפטר לפני שעמד בפני הדחה בבית הדין למשמעת עקב קובלנה שהתעתד להגיש נגדו שר המשפטים. על השופט יוחנן כהן כתב נציב תלונות הציבור על שופטים, כבוד השופט לשעבר אורי שהם, כי "האתיקה ממנו והלאה". כעת שוב מעורב שמו בתלונה אחרת.
דברי חנופה בפייסבוק
בחודש אוקטובר 2021, עקב החלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים שמצאה מוצדקת את התלונה נגד השופט יוחנן כהן ומעשה ההעתקה שלו, פרסם העיתונאי מוטי גילת "פוסט" ברשת החברתית "פייסבוק" בה סיפר על ההחלטה. מספר שעות לאחר מכן כתבה בתגובה עורכת דין מבאר שבע, דברים הנחזים בתור חנופה, ובהם כאילו השופט ניהל תמיד הליכים תוך "שליטה מלאה בחומר הראייתי", או בטענות הצדדים ובהוראות הדין, וכאילו השופט מתמודד עם "עליהום תקשורתי" ו"מסע שחיטה״ בחסות "חיילי הרשתות ומוביליהם".
על פרסום פומבי זה הוגשה תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז דרום, נגד עורכת הדין בטענה כי מדובר בעבירה אתית שביצעה. לטענת התלונה, התגובה ב"פייסבוק" נחזית לא פחות מאשר נסיון של עורכת הדין למתן מתת לשופט באמצעות חנופה בוטה וגלוייה והאדרת שמו.
בתלונה נאמר כי בדבריה של עורכת הדין שבח והלל לשופט, המעטה בחומרת התנהגותו, הנחזית כגובלת בהכחשת המעשה, וזאת כאשר התנהגות זו של השופט, אשר איננה אתית ואינה ראויה לשופט, נמצאה פסולה בידי נציב התלונות בהחלטתו. עוד נאמר בתלונה כי בתגובה של עורכת הדין מוצג השופט כקורבן, אף שהוא זה אשר התנהגותו נמצאה פסולה בידי הנציב והוא אשר פסק הדין החמור שיצא תחת ידו, נמצא שאינו אלא מסמך מועתק בצורה גורפת. על פי התלונה, עורכת הדין אף מבקשת לעצור את הפרסומים השליליים המדווחים על מעשה השופט יוחנן כהן ועל החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, תוך שימוש במלים קשות ומאשימות.
בתלונה נאמר, כי גם אם לא ניתן להוכיח בקשה לגמול מיידי עבור ה"פוסט" האוהד של עורכת הדין, הרי שנחזה שמדובר בנסיון למתן מתת מסוג "שלח לחמך", בתקווה כי יבוא יום והשופט כהן יוכל לגמול לה, אף אם הדברים לא ייאמרו במפורש, במיוחד כאשר היא תהיה עשויה לעמוד בפני השופט ואז יהא לה ולמשרדה יתרון גלוי על פני באי כוח הצד השני.
הלכת השופט גולדברג
התלונה מזכירה את דברי ההלכה שקבע נציב תלונות הציבור על שופטים לשעבר, כבוד השופט אליעזר גולדברג ז"ל, אשר כתב עוד בשנת 2012: "יש לעקור באיבה את התופעה של חתימת עורכי דין על מכתב תמיכה בשופט נגדו הוגשה תלונה. לא ניתן להתעלם ממראית פני הדברים, כשלאחר המכתב מופיעים "התומכים" בפני אותו שופט, כשם שלא ניתן להתעלם מתחושתו של עורך דין שהופיע בפני אותו שופט, והוא לא חתם על מכתב התמיכה".
"ראוי הוא כי לשכת עורכי הדין תאסור על עורכי דין לחתום על "עצומה" כזאת, הבאה לתת "הגנה" לשופט […] במעשה כזה אין כדי להועיל, אולם יש בו כדי להעלות שאלות בתחום האתיקה, הן של השופטים והן של עורכי הדין, וליצור תקלה של ממש לתפקודו של השופט".
לדברי המלינים, במקרה הנדון אין מדובר במכתב או עצומה אלא בתגובה ברשת החברתית, אשר לה תפוצה רחבה. התלונה מסתיימת בהעלאת האפשרות שגמול עבור ה"פוסט" כבר ניתן למשרדה של עורכת הדין בידי השופט יוחנן כהן. שבוע ימים בלבד אחרי התגובה ב"פייסבוק", אשר נחזית בתלונה כחנופה, נתן השופט יוחנן כהן פסק דין בתיק מסוים, ובו דחה תביעה על הסף, כאשר מי שייצג את הנתבעים העיקריים היה שותפה של עורכת הדין במשרדם המשותף.
בתלונה נכתב כי עניין התלונה הוא שאלה עקרונית של לשכת עורכי הדין, היינו הגבלה על עורך דין מלשבח שופט אשר בפניו עשוי הוא להופיע, ובמיוחד הגבלות על עורך דין מלשבח שופט אשר הוגשה נגדו תלונה.
____________________________________________
