מסתמן: קובלנה משמעתית נגד ה"שופט המעתיק" יוחנן כהן

זאת, בהתאם להמלצת נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, שמצא את התלונה בעניינו מוצדקת אולם עד כה לא נקט באמצעים משמעתיים
מעיין לביא |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

נגד שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, צפויה קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, בהתאם להמלצת נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, לשר המשפטים, וזאת עקב ההעתקה הגורפת שעשה בפסק דינו מסיכומי צד אחד ועקב אי אמירת אמת לנציב.

בהתאם להחלטת של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, לשר המשפטים, ובהתאם לסעיף 22ד לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, צפויה קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים נגד שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן. כזכור, מערכת אוביטר דיווחה לראשונה על התלונה על "פסק הדין המועתק" שעשה השופט יוחנן כהן בחודש מאי 2020.

נציב תלונות הציבור מצא את התלונה מוצדקת בהחלטתו בחודש אוקטובר 2021 ואולם לא נקט באמצעים משמעותיים נגד השופט מתוך תקווה כי "הפנים את הדברים ולמד את לקחו". השופט כהן זומן לשתי פגישות נפרדות עם נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט לבנה, ונשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שלאחריהן נרשמה בתיקו האישי נזיפה חמורה והוא עוכב לכל קידום למשך ארבע שנים.

אלא שתלונה נוספת על פסקי דין מועתקים שנתן השופט כהן, חלקם אף אחרי החלטת נציב תלונות הציבור, נמצאה מוצדקת. בהחלטה השניה החליט נציב תלונות הציבור להמליץ להעמיד את השופט כהן לדין משמעתי. בין אמצעי הענישה האפשריים לשופט, אותם רשאי בית הדין למשמעת להשית עליו בהתאם לחוק הם העברתו לבית דין אחר, עונש שאיננו רלוונטי למקרה הנדון, או העברה מן הכהונה, כלומר, הדחה.

העתק, הדבק

המדובר על העתקה של פסק דין מסיכומי הנתבעת, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ומן ההחלטה הזמנית אותה נתן השופט בדימוס משה טווינה. היקף ההעתקה בפסק הדין המועתק עולה על כל דמיון: מדובר בתשעים אחוז של העתקה מתוך מסמכי המקור בחלק "דיון והכרעה", שהועתקו מילה במילה, לא במסגרת ציטוט ישיר או עקיף ואף לא כהפניה, אלא בגוף הטקסט עצמו, באופן המוצג כאילו הם דבריו והחלטותיו של השופט עצמו, בלא לייחס או להפנות את הדברים לאומריהם.

כזכור, על פי התלונה, הפעולה הגורפת של "העתק והדבק" (copy and paste) מלמדת על משוא פנים מובהק והעדפה בוטה לצד אחד, על העדר שיקול דעת משפטי, ועל מעילה של השופט בתפקידו השיפוטי. נציב התלונות, אשר מצא את התלונה מוצדקת, קבע: "אין מקום אפוא להעתקה גורפת של חומרים לתוך פסק דין, כפי שעשה השופט בפסק דינו".

השופט כהן לא רק העתיק את פסק דינו בצורה פסולה אלא אף אמר לא אמת לנציב מספר פעמים. ב-26 במאי 2021, נתן השופט כהן תגובה בכתב בה הכחיש שהיתה העתקה כלל בפסק דינו אלא שהיה "ליקוט טענות". נציב התלונות בדק ומצא כי אף תשובה זו בעצמה הועתקה על ידי השופט כהן מתוך סיכומי הנתבעת בהליך הערעור בבית הדין הארצי לעבודה".

הנציב קבע נחרצות: "אין יסוד לטענה, כי מדובר ב'ליקוט של טענות'". נזכיר כאן כי בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב בראשות השופט אילן איטח, נמנע מלהחליט בשאלת ההעתקה, נמנע מלבדוק את הראיות הרבות שבפניו והעדיף לכסות ולהעלים על הפגם המהותי שב"פסק הדין המועתק". בפגישה נוספת שהתקיימה בין השופט כהן ובין נציב תלונות הציבור, ב-15 באוגוסט 2021, הודה השופט כהן כי העתיק את פסק הדין, הודה כי אמר לא אמת בתחילה, ואף הביע צער על כך.

אמר אמת?

באותו מעמד אף הצהיר השופט כהן, כי היתה זו הפעם הראשונה והאחרונה בה ניתן על ידו פסק דין שהוכן בדרך זו של העתקה נרחבת. אך על פי החלטתו השניה של נציב התלונות, גם הצהרה זו מתבררת כלא אמת. כדבריו: "דברי השופט בפגישתו עימי, לא היו אמת. לא היתה זו הפעם הראשונה והאחרונה בה ביצע מעשי העתקה. אף את לקחו לא הפנים, כשהמשיך בהתנהלותו הפסולה, לאחר מתן החלטתי".

באופן לא קולגיאלי, העתיק השופט כהן מפסקי דין של שופטים אחרים. כדברי הנציב, "הוא לא 'נעזר' או 'ציטט' דברים, כטענתו, אלא העתיקם באופן נרחב, מעשה שלא ייעשה, בדרך הנחזית להיות פרי יצירה שלו, כשלאמיתו של דבר אין מדובר אלא בפרי יצירה ועמל של אחרים".

את בקשת השופט כהן כי לא ייענש אלא יישלח להשתלמות בכתיבת פסקי דין, דחה השופט שהם: "מדובר, אפוא, בשופט המכהן במשך שנים רבות, שאף כיהן תחילה מספר שנים כרשם, ואין מדובר במי שצריך להשתלם בכתיבת פסקי דין, אלא במי שכללי האתיקה, למרבה הצער, ממנו והלאה".

למעשה, הצגת פסק דין כאילו הוא החלטה של השופט בעוד שלמעשה הוא העתקה גורפת בעיקר מדברי אחד הצדדים במשפט בסיכומיו, ומועתק מהחלטה זמנית, כאשר המותב התחלף בתיק והיה צורך בהתחלת הדיון מחדש, היא הצגת פסק דין בתור מה שאיננו.

פנייה לבג"ץ

כזכור, בעתירה שהגיש המתלונן לבג"צ, אשר הינה תלויה ועומדת, קובל הוא על בית הדין הארצי אשר התעלם מפגם מהותי זה בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, אשר בגללו אין ביטוי כלל לשיקול דעת שיפוטי ואשר בגללו היה צריך לפסול אותו כבטל מעיקרא.

בית הדין הארצי, בהרכב בראשות השופט אילן איטח, בהתאם לדברי המתלונן בעתירתו, לא רק התעלם מהיותו של פסק הדין מועתק, דבר אשר בו הודה השופט ה"מעתיק" בפני נציב תלונות הציבור על שופטים, ואשר מוסכם על הכל, אלא אף הסתמך על פסק הדין המועתק וביסס את החלטתו שלו עליו כאילו היה פסק דין עצמאי וכאילו היו בו קביעות עובדתיות ולא העתקה נטו. עובדה זו, לדברי המתלונן, היא טעות משפטית מהותית של בית הדין הארצי לעבודה, אשר הצדק דורש את תיקונה.

__________________________________________________

עו"ד ניר סמוגורה

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות