היועצת המשפטית לממשלה הגישה לוועדת הבחירות המרכזית את עמדתה בנוגע לבקשות למנוע מבל"ד ומרע״מ להתמודד בבחירות. בעמדה שהוגשה נאמר כי יישום פסיקת בית המשפט העליון ביחס לפסילת מפלגות מלמדת כי אין במסד העובדתי הניצב בבסיס הבקשה שהוגשה לוועדת הבחירות כדי להקים סעד של פסילת רשימה המתמודדות בכנסת.
היועצת המשפטית לממשלה עמדה בתגובה שהגישה על הקושי הגלום במצעה של בל"ד ועל הראיות שהצטברו ברבות השנים לעניין התקיימותה של העילה בדבר שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
יחד עם זאת הבהירה היועצת המשפטית לממשלה כי ״הגם שבל"ד עודה קרובה לתחום האסור שרשימה החוצה אותו אינה יכולה להתמודד בבחירות לכנסת, הרי שלא הובאה ראיה לכך שבשנים האחרונות בל"ד פעלה כדי להוציא את החלקים המוקשים במצעה מהכוח אל הפועל". לפיכך אין די בראיות שהובאו בבקשת הפסילה כדי לעמוד באמות המידה הקפדניות והמחמירות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, לשם הוכחת אחת מעילות הפסילה שבחוק.
לאורך השנים הוגשו מספר בקשות לפסול את בל"ד, ולאחר שביהמ"ש העליון בחן את מצעיה של המפלגה ביחס ל"מדינת כל אזרחיה", הוחלט שאין בכך די כדי למנוע ממנה להתמודד בבחירות. בנוסף לכך, היועצת המשפטית לממשלה סבורה שגם דין הבקשות לפסילת רע"מ להידחות, משום שלא ניתן להסיק מהראיות שהוצגו בהן כי רע"מ תומכת תמיכה חומרית, תמיכה פוליטית או אחרת במאבק מזויין של ארגון טרור.
"כל זכות היא יחסית"
אתמול (יום ד') השתתפה עו"ד בהרב-מיארה באירוע למועדון העסקי-אקדמי באגודת הידידים של אוניברסיטת ת"א. בדבריה התייחסה היועמ"שית לבחירות המתקרבות ועל הצורך לדון בפסילת מפלגות אמרה כי "פסילת מפלגות, ואירועי הבחירות בכלל, הם דוגמה מצוינת לצורך באיזון מתמיד בין שיקולים מתחרים. הזכות לבחור ולהיבחר וחופש הביטוי הפוליטי, הן כמובן אבני יסוד של משטר דמוקרטי באשר הוא. מבלי לגרוע מכך, על פי שיטת משפטנו, אין זכות מוחלטת. כל זכות היא יחסית".
לדברי בהרב-מיארה, מתוך התפיסה כי מדובר בזכות שאיננה מוחלטת, העניקה כנסת ישראל כלים חוקיים שיש בהם להגן על מאפייני הליבה שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, על ערכיה ועל מוסדותיה. חוק יסוד הכנסת קובע 3 עילות לפסילה של מפלגות או מועמדים בגין מטרות, מעשים והתבטאויות. הראשון, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; השני, הסתה לגזענות; השלישי, תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
"בפסיקתו לאורך השנים", הוסיפה בהרב-מיארה, "קבע בית המשפט העליון, שורה של אמות מידה למונחים אלה. בבית המשפט העליון פִּירֵש את עילות הפסילה באופן מצומצם וזהיר. רק מקרים מובהקים וקיצוניים יצדיקו פסילה של רשימה או מועמד. לאורך השנים בית המשפט העליון אישר שימוש בסמכות זו במקרים ספורים בלבד. כאשר אנחנו נדרשים, בהתאם לדין, לאיזון בין שיקולים מתחרים, ועקרון חשוב אחד נסוג מפני עקרון חשוב אחר, יש מי שאינו מרוצה מהתוצאה. זה טבעי".
_________________________________________
