היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, השתתפה באירוע למועדון העסקי-אקדמי באגודת הידידים של אוניברסיטת ת"א, והתייחסה לתקופת הבחירות המתקרבת, לביקורת המושמעת כלפי תפקודה ועל החשיבות שבתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. "בשנים האחרונות עולות הצעות שונות שמשמעותן היא פגיעה בעצמאותם של שומרי סף. זוהי מגמה שצריכה להטריד את כולנו", דברי בהרב-מיארה.
על הבחירות המתקרבות ועל הצורך לדון בפסילת מפלגות אמרה כי "פסילת מפלגות, ואירועי הבחירות בכלל, הם דוגמה מצוינת לצורך באיזון מתמיד בין שיקולים מתחרים. הזכות לבחור ולהיבחר וחופש הביטוי הפוליטי, הן כמובן אבני יסוד של משטר דמוקרטי באשר הוא. מבלי לגרוע מכך, על פי שיטת משפטנו, אין זכות מוחלטת. כל זכות היא יחסית".
לדברי בהרב-מיארה, מתוך התפיסה כי מדובר בזכות שאיננה מוחלטת, העניקה כנסת ישראל כלים חוקיים שיש בהם להגן על מאפייני הליבה שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, על ערכיה ועל מוסדותיה. חוק יסוד הכנסת קובע 3 עילות לפסילה של מפלגות או מועמדים בגין מטרות, מעשים והתבטאויות. הראשון, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; השני, הסתה לגזענות; השלישי, תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
"בפסיקתו לאורך השנים", הוסיפה בהרב-מיארה, "קבע בית המשפט העליון, שורה של אמות מידה למונחים אלה. בבית המשפט העליון פִּירֵש את עילות הפסילה באופן מצומצם וזהיר. רק מקרים מובהקים וקיצוניים יצדיקו פסילה של רשימה או מועמד. לאורך השנים בית המשפט העליון אישר שימוש בסמכות זו במקרים ספורים בלבד. כאשר אנחנו נדרשים, בהתאם לדין, לאיזון בין שיקולים מתחרים, ועקרון חשוב אחד נסוג מפני עקרון חשוב אחר, יש מי שאינו מרוצה מהתוצאה. זה טבעי".
הציבור הוא הלקוח
היועמ"שית התייחסה עוד בנאומה לביקורת שהיא סופגת במסגרת תפקידה. "הניסיון מראה", אמרה, "שכמעט כל פעולה של הייעוץ המשפטי לממשלה זוכה לביקורת מכאן ולשבחים משם. בכך יש משהו שמשחרר אותנו מאוד לקבל החלטות ענייניות לפי מיטב שיקול דעתנו המקצועי. אנחנו לא מקבלים החלטות לפי מידת הפופולאריות הצפויה שלהן. זו הדרך היחידה להיוותר נאמנים לשליחותנו הציבורית. להקשיב לציבור – כן. להחליט לפי התגובות הצפויות – לא".
לשיטתה של בהרב-מיארה, תפקידם של עובדי המדינה, משרתי הציבור, הוא לסייע לנבחרי הציבור לממש את מדיניותם.
בתוך קבוצת עובדי המדינה הכללית, 'שמור' לקבוצת שומרי הסף תפקיד מורכב ביותר. "ככל עובד מדינה", המשיכה, "וכפי שכבר ציינתי, גם על המשפטנים הציבוריים מוטלת החובה לסייע לקובעי המדיניות. אך בד בבד, מוטלת עליהם גם אחריות כבדה להבטיח כי הפעולות כולן נעשות במסגרת החוק וכללי המנהל התקין. בשנים האחרונות עולות הצעות שונות שמשמעותן היא פגיעה בעצמאותם של שומרי סף. זוהי מגמה שצריכה להטריד את כולנו. ייעוץ משפטי כמשרת אמון, מחליש באופן מובנה את יכולתו של היועץ המשפטי לשמש כשומר סף. בעולם של השירות הציבורי, נבחר הציבור או ראש הגוף הציבורי אינם 'הלקוח' של היועץ המשפטי של הארגון, במובנו הרגיל, המסחרי, של המושג".
"אנשי השירות הציבורי המשפטי חייבים לראות לנגד עיניהם את האינטרס הציבורי הרחב ואת אזרחי המדינה כולם. הם אלה אשר הפקידו את הכח השלטוני בידי נבחרי הציבור. דוגמא מובהקת לכך היא החובה לשמור על עקרון השוויון בעת הקצאת משאבים או קביעת מדיניות", דברי בהרב-מיארה.
___________________________________________
