שופטת בית המשפט השלום בראשון לציון, כרמית בן אליעזר, דחתה ערעור שהוגש על ידי בת שבע מחלוף על החלטת הממונה לאכיפה מנהלית ועיצומים כספיים ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, להטיל עליה עיצום כספי בסך העולה על 8.3 מיליון שקלים בגין הפרות שונות של חוק הגנת הצרכן, אשר בוצעו רובן ככולן כנגד לקוחות קשישים וחסרי ישע.
עיצום זה הוטל אחרי סדרת הפרות חמורות של חוק הגנת הצרכן שביצעה מחלוף נגד קשישים וחסרי ישע, כשמכרה להם מוצרים שונים בעסקת מכר מרחוק הידועות גם כ"טלמרקטינג".
הפרות אלו כללו בין היתר שימוש בשיטות מכירה אגרסיביות, ניצול מוגבלות הצרכנים, יצירת רושם מוטעה כאילו מדובר בהטבה או זכייה בהגרלה ולבסוף, גם במקרים בהם ביקשו הלקוחות לבטל את העסקה, ביטול זה היה כמעט בלתי אפשרי.
במסגרת הערעור מחלוף טענה בין היתר שהטלת עיצום כספי גבוה כל כך על אדם פרטי הוא שימוש לא ראוי בכוח שיוביל אותה לפשיטת רגל וכי יש להורות על ביטולו, או לחילופין יש להפחית את העיצום הכספי לשיעור שלא יעלה על אחוז מסוים ממחזור עסקיה וציינה כי אפשרות זו לא נבחנה על ידי הממונה.
עוד טענה המערערת כי ככל שלא יבוטל העיצום הכספי יש להחיל בעניינה את הכלל ״צרכן אחד-הפרה אחת״, וזאת בניגוד לאופן שבא לידי ביטוי בהחלטת הממונה אשר מנתה מאות הפרות שביצעה מחלוף כנגד הצרכנים.
בית המשפט השיב את הדיון בשאלת ההפחתה לממונה, ומחלוף התבקשה להציג אסמכתאות להיקף מחזור עסקיה.
למרות זאת, המערערת נמנעה באופן שיטתי מהצגת האסמכתאות ומסמכים רלוונטיים והציגה מצג חלקי ומטעה שלא אפשר לקיים דיון ענייני בבקשתה להפחתה.
צורך בהרתעה
בפסק הדין שדחה את הערעור קבע בית המשפט בין היתר כי "אף כי יש היגיון בטענות אלו של המערערת, בנסיבות העניין מצאתי לדחותן".
"אין חולק", כתבה השופטת בן אליעזר, "כי סכום העיצום הכספי שהוטל על המערערת הוא עצום… על אף האמור, בנסיבות ענייננו אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת הממונה לדחות את הבקשה, שהיא סבירה ואף מתחייבת בנסיבות העניין. המפתח לגילוי היקפו המדויק של מחזור העסקאות של המערערת, ממנו נגזר השיעור שאליו ניתן להפחית את העיצום… הוא בידי המערערת ובידיה בלבד."
בהמשך פסק הדין צוין עוד, כי גם לאחר שניתנה לה הזדמנות נוספת והיא התבקשה באופן קונקרטי להמציא מסמכים הנמצאים בהישג ידה ויש בהם כדי ללמד על היקף העסקאות, "היא נמנעה מלעשות כן… לא נתנה הסבר לאי הצגת המסמכים… בנסיבות אלו, המערערת לא הותירה לממונה כל ברירה אלא לדחות את בקשתה להפחתה".
השופטת בן אליעזר הדגישה בהחלטתה כי העיצום הכספי ואופן חישובו כפי קבע הממונה בהחלטתו מתיישבים עם מטרות החקיקה ליצירת הרתעה כלכלית. מאידך, קבלת טענותיה של מחלוף עשויים ליצור תמריץ שלילי, ולהציג מצג כי משתלם לבצע הפרות רבות כנגד כל לקוח כי יוטל עליו עיצום כספי בודד בגין כל ההפרות ולכן הורה על דחיית טענתה זו. כאמור, בית המשפט הורה על דחיית הערעור, והטיל על המערערת הוצאות בסך 15 אלף שקלים.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת כרמית בן אליעזר
