האם המשפט של גבר בנוכחות שוטרים: "אם יהיה בקרבת המתלוננת – ירצח אותה קרוב לוודאי", מספיק כדי להרשיעו באיומים על גרושתו? מסתבר שלא. שופט בית המשפט השלום בחדרה, אהוד קפלן, זיכה נאשם לאחר שקבע כי הדברים נאמרו שלא מדעת עקב שכרות, אך גם אם היו נאמרים בדעה צלולה – נאמרו שלא כדי להפחיד.
על פי כתב האישום, ביום האירוע הנאשם שהה בבית הוריו, התקשר למוקד 100 וניתק. בעקבות זאת, עם הגעת שוטרים למקום, אמר בנוכחותם כי אם יהיה בקרבת המתלוננת – ירצח אותה. על כן, יוחסה לו עבירת איומים.
"היה שיכור"
הנאשם הודה בעובדות אך כפר בעבירה, לצד העלאת טענת שכרות. עו"ד שירה קידר, שייצגה אותו מטעם הסניגוריה הציבורית, טענה בבית המשפט כי הדברים נאמרו מתוך מצוקה ללא כוונת איום אמיתית. מנגד, טענה התביעה המשטרתית כי לא מתקיימת הגנת השכרות בענייננו.
הנאשם מסר בחקירתו במשטרה כי התגרש מהמתלוננת לפני כ-5 חודשים ומאז הם שומרים על קשרים טובים. לגבי הסיבה שבגללה התקשר למשטרה, הוא אמר: "אני שתיתי אלכוהול הלכתי להורים כדי לאכול אבא שלי ירד עליי כי אישתי עזבה אותי בגלל האלכוהול התחלתי להתעצבן ובמקום לעשות בלגאן התקשרתי למשטרה ולא ענו ואז המשטרה חזרה אליי ובאה".
בהמשך הסביר כי התקשר למשטרה "כדי שיהיה לי שקט הייתי שתוי ועכשיו אני לא שתוי". הוא נשאל אם בזמן החקירה הוא צלול וענה בחיוב. ולדבריו: "כן אני צלול ואני מבקש סליחה ומחילה אני אלך הביתה לישון". לגבי האיום – נשאל אם איים לרצוח את גרושתו והשיב: "כן מתוך שתיה אבל זו לא הכוונה כי אנחנו ביחסים טובים אני עוזר לה בכל דבר שהיא צריכה היא יכולה להעיד".
השופט קפלן, דן תחילה בשאלה האם בנסיבות העניין מהווים דברי הנאשם "איום" כהגדרתו בחוק. נקבע כי יש בעובדה שהנאשם פנה בעצמו לשוטרים וביקש שיעצרו אותו, לצד התנהלותו בפניהם כפי שנראתה בסרטוני מצלמות הגוף של השוטרים, כדי לעורר ולהצביע על ספק לגבי קיום היסוד הנפשי של הנאשם לביצוע עבירה. לצד האמור, הנאשם נשמע ונתפס, לפי עין אובייקטיבית, כשיכור ע"י כל מי שראה ושמע אותו, לרבות אביו אשר אמר זאת לשוטרים. על כן, לא ניתן לקבל את טענות המאשימה כי היה צלול בעת המעשה.
לא התכוון להפחיד
כידוע, ככל שקיים ספק לעניין התקיימות הסייג, יחול לטובת הנאשם. משכך, קבע בית המשפט כי קרוב לוודאי שהדברים נאמרו שלא מדעת עקב שכרות, אך גם אם היו נאמרים בדעה צלולה – נאמרו שלא כדי להפחיד. על כן, זוכה מעבירת האיומים.
"במקרה זה", כתב השופט בהכרעת הדין, "כל הנסיבות מצביעות על היותו של הנאשם שיכור בזמן האירוע. שני השוטרים שהגיעו לאירוע תיאור את הנאשם כאדם שתוי, הם גם ראו את הנאשם יושב בסלון ומקיא וזה מצביע על אדם שהיה במצב שכרות. טענות ב"כ המאשימה בסיכומיו כי הנאשם נראה בסרטונים כאדם צלול ומתנהג כאדם צלול, לא מתיישבות עם האירועים שנצפים בסרטוני מצלמות הגוף של השוטרים. הנאשם נשמע ונתפס כשיכור על ידי כל מה שראה ושמע אותו, וגם אביו נשמע אומר לשוטרים שהבן שלו סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול".
עוד הוסיף השופט קפלן: "לטעמי קרוב לוודאי שהדברים נאמרו שלא מדעת עקב שכרות – אך גם לו היו נאמרים בדעה צלולה – נאמרו לא כדי לאיים או להפחיד – אלא כדי להסביר לאימו מדוע הוא נשאר בבית ההורים ולא הולך לגרושתו".
________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט אהוד קפלן
_________________________________________
