בית משפט דחה בקשה לאפשר שימוש למגורים ב'בית הציר הקובני'. המדובר באחד מהמקומות היקרים בישראל, מבנה חד קומתי בשטח בנוי של כ-1,000 מ"ר הממוקם על מצוק החוף של הרצליה פיתוח, ברחוב רמת ים. חברת סיבריז לימיטד, חברה זרה המאוגדת בברמודה, רכשה את המבנה המכונה 'בית הציר הקובני' וביקשה להפוך אותו למגורים אולם הוועדה המחוזית דחתה את בקשתה ובימים האחרונים גם שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, יעל בלכר, דחתה את הבקשה לאפשר שימוש למגורים ואף חייבה את העותרים לשלם הוצאות בסך 100 אלף שקלים.
לאחר המהפכה הקובנית ועלייתו של פידל קסטרו לשלטון, מינה קסטרו את ד"ר ריקרדו וולף, יהודי יליד גרמניה, לציר קובה בישראל, תפקיד שבו שימש עד לניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, בשנת 1973. בשנת 1961 תכנן האדריכל יעקב רכטר, מחשובי האדריכלים בישראל, עבור הצירות קובנית, את המבנה הידוע כ"בית הציר הקובני", בהשפעת הסגנון הבינלאומי. זהו מבנה בן קומה אחת, בשטח נרחב על מצוק חוף הים בהרצליה, שבו התגוררו ד"ר וולף ורעייתו עד מותם בשנת 1981. לימים, רכשה העותרת את המבנה מידי האחים עופר במהלך העשור הראשון של המילניום והגישה עתירה בהתנגדות לשימור "בית הציר הקובני".
בסיס עובדתי שגוי
לטענת העותרת, החלטת הוועדה המחוזית נשענת על בסיס עובדתי שגוי ולוקה בפגמים מהותיים. אילו היו עושות בדיקות כנדרש ומתחשבות בנתוניו ומאפייניו של בית הציר הקובני לאשורם, היו מגיעים למסקנה כי הוראות התכנית לא יאפשרו את שיקום ושימור בית הציר הקובני ואף כי אין הצדקה היסטורית או ערך אדריכלי ואין אפשרות מעשית, לשמר או לשחזר את בית הציר הקובני לפי האלמנטים המקוריים שלו.
עוד נטען, כי עורכי התכנית התעלמו מהמאפיינים המיוחדים המבדילים אותו מיתר המבנים והמתחמים הכלולים בתכנית ובכלל זה: מיקומו על המצוק בקו ראשון לים, שטחו הכולל של מתחם העותרת והעובדה שבית הציר הקובני הוקם כבית מגורים ולכן העותרת סבורה כי כל הפגמים הנטענים, הובילו "לטעויות מהותיות ביישום השימור לגבי בית הציר הקובני", שעה שהוטלו מגבלות מחמירות על השימוש במבנה, שאינן כוללת שימוש למגורים ובמניעת ניוד זכויות הבניה שלא ניתן לנצל בבית הציר הקובני לשטחי העותרת האחרים במתחם העותרת.
לטענת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז תל אביב ויו"ר הועדה, יש לדחות את העתירה משעה שהתכנית כבר פורסמה למתן תוקף ומעמדה כשל דין. עוד צוין, כי יש לדחות את הטענות להעדר הצדקה לשימור המבנה. כל האתרים שנבחרו ובכלל זה בית הציר הקובני, נבחנו על ידי ארבע מוסדות תכנון ואין כל עילה להתערב בשיקול הדעת התכנוני המקצועי בקביעה שהנכס ראוי לשימור, שהתקבלה על בסיס תשתית מוצקה ועל דעתם של אנשי מקצוע רבים בתחום השימור. לנכס ערכיות שימור גבוהה שלמעשה, אין עליה עוררין. הטענה אף עומדת בסתירה מוחלטת לעובדה כי רק כארבע שנים קודם לאישור התכנית קידמה העותרת תכנית שכללה את שימור המבנה לאור ערכיו האדריכליים וההיסטוריים הגבוהים.
לא נמצא פגם
השופטת בלכר, שדחתה את העתירה, ציינה כי לא מצאה שנפל כל פגם בהחלטה ולא כל שכן פגם המצדיק התערבות לפי כללי הביקורת השיפוטית המנהלית.
"מדובר בהחלטה שנטועה בלב ליבו של שיקול הדעת התכנוני של מוסדות התכנון", כתבה השופטת בהחלטתה. "ההחלטה התקבלה כדין ולאחר שניתנה לעותרת זכות טיעון כדבעי, על יסוד תשתית עובדתית ומקצועית רחבה וראויה, תוך שנשקלו השיקולים הצריכים לעניין וניתן להם המשקל הראוי, ואין היא חורגת ממתחם הסבירות".
עוד הוסיפה: "העותרת ניסתה להלביש טענתה כי יש לאשר ייעוד למגורים בתכנית השימור במעטה עקרוני, כאילו שימור בית הציר הקובני (ששימש במקור למגורי הציר ורעייתו), כורך עמו גם את השבת הייעוד המקורי (למגורים) על כנו. הטענה נטענה בעלמא ללא כל תימוכין מקצועי בהיבט התכנוני והשימורי וללא עיגון נורמטיבי; ועל פניו, היא מוקשית. לשם הדוגמה, לפי טענה זו ארמון מלך המיועד לשימור צריך לשמש למגורים ולא כמוזיאון…".
______________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת יעל בלכר
_______________________________________________
