שופט בית משפט השלום בחיפה, אבישי רובס, דחה תביעת לשון הרע של בעל דירה בבניין משותף, נגד גזבר הועד בבניין מגוריו שכינה אותו נוכל ושקרן.
השופט הורה לתובע לשלם הוצאות משפט בסך 6,000 שקלים.
התובע והנתבע הם בעלים של דירות בבית המשותף בחיפה, כאשר התובע מתגורר בדירה שבבעלותו, בעוד שהנתבע משכיר את דירתו לצדדים שלישיים.
התובע טען, כי במהלך ישיבה של ועד הבית המשותף, בראשות הנתבע, ששמש לטענתו כגזבר, ובעלי דירות אחרים.
נטען, כי במהלך הישיבה פנה התובע לנתבע ושאל אותו בנוגע לסך של כ-5,000 שקלים, שהיו חסרים לטענתו, בקופת הנציגות. בתשובה, גידף אותו הנתבע ואמר לו – "אתה נוכל רמאי שקרן וגנב".
בנוסף, אמר לו הנתבע – "אתה חולה נפש וזקוק לאשפוז".
אמירות אלו נאמרו, כך נטען, בפני כ-25 אנשים. התובע טען, כי עזב את הישיבה בבושת פנים.
התובע טען, כי הנתבע גרם לו עוול ממשי ופגיעה חמורה בשמו הטוב, שכן אמירותיו נועדו להשפילו בציבור, לבזותו, להלעיגו ולהגחיכו בפני בני משפחתו, שכניו, בעלי מקצוע המגיעים לבניין, מקום עבודתו ולקוחותיו השונים.
התובע הדגיש, כי הוא עצמאי, המתפרנס בין היתר בזכות שמו הטוב והאמרות נועדו לפגוע בפרנסתו, במעמדו החברתי, בשמו הטוב, והכל למטרת הלבנת פניו ברבים.
הלבין פניו ברבים?
הנתבע התגונן מפני התביעה וטען, כי יש לסלקה על הסף מפאת שיהוי ניכר.
הוא הדגיש, כי התביעה הוגשה כחודש בלבד לפני התיישנותה ועקב כך נגרם לו נזק ראייתי.
לגופו של עניין, הנתבע הכחיש את הטענה לפיה, שימש כגזבר או ניהל את ישיבת ועד הבית המשותף באותו יום.
הנתבע טען, כי הוא משמש חבר הנציגות מזה מספר שנים, אך אינו גזבר.
הנתבע הוסיף, כי מפרוטוקול הישיבה עולה, שנכחו בה 7 דיירים בנוסף לתובע ולנתבע (סה"כ 9) ולא 25 דיירים.
הנתבע הכחיש מכל וכל את האמרות המיוחסות לו והוסיף, כי בכל מקרה, גם לו היו נאמרות, אין בהן משום לשון הרע, אלא לכל היותר גידופים במהלך וויכוח שהתנהל באסיפת ועד בית משותף.
השופט רובס דחה את התביעה וקבע כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי הנתבע אכן אמר את האמירות הנ"ל במהלך הישיבה שהתקיימה.
"התובע" נכתב בפסק הדין, "שהנטל להוכיח את העובדות שבבסיס תביעתו מוטל על כתפיו, לא הביא לעדות אף אחד מהאנשים שנכחו באותה ישיבה, בין אם אלו ששמותיהם פורטו בפרוטוקול הישיבה ובין אם אחרים".
עוד נכתב בפסק הדין: "אוסיף, כי אף אם היה התובע מוכיח את היסוד העובדתי הנדרש, קרי – שהנתבע אמר את הדברים שייחס לו, לא היה מקום לקבל את תביעתו. במשך שנים ארוכות בחר התובע שלא לנקוט בהליכים משפטיים. הטענה לפיה, לא היו בידיו ראיות ולכן, לא הגיש את התביעה במשך שנים, לא מהווה הסבר מניח את הדעת לשיהוי בו נקט".
לצפייה ודירוג כבוד השופט אבישי רובס
