שופט בית משפט השלום בתל אביב, איתי הרמלין, הורה לחברה העוסקת בייצור אביזרים לענף הצורפות דוגמת תכשיטי כסף, זהב ונחושת לשלם קנס בסך 50 אלף שקלים שישולם לקרן לשמירת הניקיון, לאחר שהזרימה שפכים למערכת הביוב העירונית.
על פי כתב האישום, בו הודו בעל החברה והחברה, בביצוע עבירות של זיהום מים והפרת תקנות המים לעניין הזרמת מתכות כבדות למערכת הביוב העירונית, ב-14 מקרים בשלוש שנים נמצא כי החברה הזרימה שפכים לא מטופלים למערכת הביוב העירונית וזאת תוך חריגה מהריכוזים המותרים המרביים של מזהמים הקבועים בתקנות. בין היתר נמצאו חריגות בריכוזים של כסף, בדיל, אלומיניום, כרום, ניקל, מוליבדן ועופרת.
מכתב האישום נמחקו הנתונים שנטענו בכתב האישום המקורי לגבי ריכוזי המתכות שהוזרמו על ידי החברה למערכת הביוב העירונית. תיקון זה הושפע ככל הנראה מכך שבאופן מודע לא נשמרו על ידי המדינה הדגימות שעל בסיסן הוגש כתב האישום, ולכן הן לא עמדו לבדיקת הנאשמים.
נזק פוטנציאלי
השופט ציין כי מדובר בפגם חמור בטיפול בראיות על ידי המדינה, אך דחה את טענת הנאשמים 'אין להשיב לאשמה', השופט, למרות ההרשעה גם ציין כי יש לקוות שהמדינה הפיקה את לקחיה, והיא מעמידה כיום בפני נאשמים את האפשרות לבדוק את הדגימות הניטלות מהם.
השופט הרמלין ציין בגזר הדין כי מעשיהם של הנאשמים יצרו נזק פוטנציאלי לסביבה ולבריאות בעלי חיים שונים ובהם האדם. "אשר לגודל הנזק הפוטנציאלי", כתב השופט בגזר הדין, "מחד מדובר בתקופה ממושכת שבמהלכה לא טופלו השפכים, בביקורות רבות שבהן נמצאו חריגות מן הריכוזים המותרים, ובחריגה בסוגים שונים של מתכות. מאידך, הואיל ולא ידועים שיעורי החריגות, הרי שיש להניח לטובת הנאשמים שמדובר בחריגות קטנות יחסית מהריכוזים המותרים".
עוד הוסיף השופט: "הסניגור סבור שיש לחרוג ממתחם העונש ההולם כלפי מטה כיוון שהנאשמת השתקמה – היא מטפלת בשפכים כיאות, והפסיקה לזהם. אינני סבור שיש מקום לחרוג בשל כך ממתחם העונש ההולם, שגם כך הוא נמוך מזה שנקבע במקרים אחרים ומתחשב בין היתר במצבה הכלכלי של הנאשמת. לא ניתן לפרש את החוק באופן שבו כל מי שהפסיק לבצע עבירות יקבל עונש החורג כלפי מטה ממתחם העונש ההולם, שאז יאבד מתחם העונש ההולם את משמעותו".
עו"ד יפעת אלוק: "המדינה מזלזלת בבריאות האזרחים"
עו״ד יפעת אלוק העוסקת בתחום איכות הסביבה הגיבה להחלטה ואמרה: ״המקרה מציג עד כמה המדינה מתנהלת באופן רשלני, גם כאשר על פניו ישנה עילה לזיהום מקורות המים. הגשת כתב אישום מבלי לשמור את הראיות שעל בסיסן ניתן להרשיע, מעידה עד כמה המדינה עצמה מזלזלת בחשיבות השמירה וההגנה על בריאותם של האזרחים.
לדברי עו"ד אלוק, "אלמלא החברה היתה מודה בזיהום מקורות המים, לא ניתן היה להרשיע אותה כלל. פסיקת קנס נמוך לא תגרום בהכרח להרתעת חברות מזהמות שאינן פועלות כדין״.
________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט איתי הרמלין
________________________________________________
