שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, אישר בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין שליחת דואר זבל על ידי רמי בן דוד הבעלים של אתר האינטרנט "WEB4ALL" אשר שולח הודעות ספאם. בית המשפט אף חייב אותו בהוצאות בסך 15 אלף שקלים.
המבקשים, עו"ד ויועץ עסקי, טענו בבקשה כי בן דוד העוסק בתחום קידום ובניית אתרים, ובשיווק עסקים לשם הרחבת קהל הלקוחות וכחלק מפעילות האתר משגר המשיב דברי פרסומת, תוך הפרת הוראותיו של חוק התקשורת.
לטענתם התקבל מסרון במכשירו הנייד של אחד המבקשים המסרון לא ציין את שמו של המשיב או כל פרט מזהה אחר מטעם השולח, אלא אך נחזה כמסרון ששוגר מטלפון שמספרו 054-9781915.
המבקש טען כי לא זיהה את מקורה של ההודעה, ונדרש, לשם בירור מקור ההודעה, להשיב לה תוך שימוש בשם הבדוי "משה". עקב הודעה זו, המשיב יצר קשר טלפוני עמו במטרה להציע לו שירותי WEB4ALL.
משעלה בידו של המבקש לגלות את זהות השולח, הוא פנה אליו והתריע בפניו מפני הפרת החוק ודרש ממנו לחדול משיגור דברי הפרסומת שלא כדין.
המשיב הודה כי המבקש נמצא ברשימת התפוצה שלו אך טען כי ההודעה שוגרה אליו בטעות.
אולם מבדיקה עלה כי לא מדובר בטעות חד פעמית כטענתו של המשיב, אלא בהפרה שיטתית של הוראות חוק התקשורת, כפי שהתרחש מספר פעמים.
לטענתו הוא הוטרד מן ההודעה אשר חדרה למרחבו הפרטי והפריעה לו במהלך עבודתו.
קבלת ההודעה מגוף שאינו מוכר הטרידה אותו וגרמה לו עגמת נפש.
"התנהלות שיטתית"
המבקשים טענו כי התנהלותו של המשיב מלמדת כי הוא פועל באופן שיטתי וכי נראה כי המשיב אוסף נתונים של נמענים ממקורות שונים, ומוסיף את פרטיהם לתוך רשימת התפוצה שלו, אף שאלו לא נתנו את הסכמתם לקבלת פרסומות, ואף אינם מכירים אותו. המבקשים טענו כי במעשיו, המשיב הפר את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת: ראשית בכך ששלח דברי פרסומת לנמענים ללא הסכמתם, ושנית בכך ששלח את דברי הפרסומת האמורים ללא ציון שמו ודרכי יצירת קשר עמו.
המשיב טען בתשובתו ביחס לאחד המבקשים כי הוא אכן קיבל הודעה אשר בעקבותיה המשיב יצר עמו קשר. בשיחה שנערכה, המבקש טען כי הוא הפר את החוק, אך המשיב הבהיר כי מדובר בתקלה חד פעמית אשר נעשתה בתום לב. עוד טען, כי בהודעה שנשלחה לו התאפשר לו לשלוח הודעת הסרה באופן פשוט ויעיל, תוך עמידה בדרישות החוק, אפשרות שהמבקש בחר בכוונת מכוון שלא לעשות בה שימוש.
עוד נטען, שעל כתפי המבקשים מוטל הנטל להוכיח כי הוא זה שעומד מאחורי ההודעות שנשלחו אליהם, אלא שהם לא הוכיחו זאת- לא בעניינם ובוודאי שלא בנוגע לכל הקבוצה אותה הם מתיימרים לייצג.
תשתית ראייתית ראשונית
עוד טען, שהם לא הוכיחו קיומה של קבוצה ואף הקבוצה הפוטנציאלית קטנה באופן משמעותי מהקבוצה הנטענת עד כדי כך שאינה מתאימה לתובענה ייצוגית. כמו כן המשיב טען, שעסקינן בתובעים ובאי כוח סדרתיים אשר אורבים לעסקים ואצים להגיש נגדם תובענות ייצוגיות, תוך שהם מקדימים לכך פניות מוקדמות המכילות דרישות כספיות אשר במידה וייענו, יביאו להסרת האיום המשמעותי של תביעה ייצוגית מהקורבן התורן אשר עלה בחכתם.
השופט הדר, שאישר את התביעה כייצוגית, ציין כי לפני ביהמ"ש שלוש הודעות זהות שנשלחו במסרונים לשלושה נמענים שונים והמשיב אישר בתשובתו כי פיצה את אחד מהם בגין שליחת דואר זבל אליו, אם כי סייג זאת בכך שעשה זאת לצרכי פשרה. "המסרונים, הזהים, על פי תכנם, הינם פרסומת ובעניין זה לא נטען אחרת", כתב השופט. "אין במסרונים ציון שמו של השולח ודרכי יצירת קשר עמו. מכאן שהוכח קיומה של עילת תביעה על יסוד ראיות ראשוניות. במארג העובדתי משתלבת גם העובדה שהפרסומת שנשלחה מתארת פעילות שמתאימה לתיאור פעילותו העסקית של המשיב. אשר על כן, ביהמ"ש קובע כי הועמדה תשתית ראייתית ראשונית לפיה המשיב שלח המסרונים".
עוד נכתב בהחלטה: "ביהמ"ש קובע כי הועמדה תשתית ראייתית ראשונית לפיה קיימת קבוצה אליה שלח המשיב מסרונים בעלי תוכן פרסומי ללא הסכמתם, וללא ציון פרטיו, שממדיה יבוררו במסגרת דיון בתובענה הייצוגית, באמצעות מינוי בודק, או כל אמצעי אחר".
לצפייה ודירוג כבוד השופט עדי הדר
