שופט בית המשפט המחוזי ירושלים, אביגדור דורות, לא קיבל, בשלב זה, את בקשת בועז יונה, שניהל את קבוצת החברות חפציבה, לקבלת הפטר לחובותיו שעומדים כעת על 1.1 מיליארד שקלים, אך השופט ציין כי ככל שיוחלט להגיש כתב אישום, יקבל יונה את חומר החקירה ויוכל להגיב להאשמות המיוחסות לו ואז ניתן יהיה לדון בבקשה למתן הפטר. "לא ניתן ליתן הפטר לחובות שנוצרו בתרמית", נימק השופט את החלטתו.
בועז יונה, הגיש בשנת 2017 בקשה למתן הפטר על חובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל בו הוא נתון מאז שנת 2007.
המדובר במי שניהל את קבוצת חברות חפציבה ואשר הורשע, במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו 7 שנות מאסר ותשלום פיצוי ע"ס 4 מיליון שקלים והערעור שהגיש יונה בקשר לפיצוי שנגזר עליו לשלם.
בית המשפט בתיק הפירוק של חברות מקבוצת חפציבה קבע בשנת 2010 כי יש לחייב את בועז יונה בתשלום חובות קבוצת חפציבה בהתאם להוראות פקודת החברות וזאת על בסיס הרשעתו בהליך הפלילי.
במסגרת הבקשה למתן הפטר ביקש החייב לפטור אותו מכל חובותיו, לרבות אלה של קבוצת חברות חפציבה, שנקבע לגביהם כי נוצרו בתרמית.
בעקבות הגשת הבקשה ובמסגרת תסקיר הכונס בקשר אליה, נפתחה חקירה סמויה שארכה כ-5 שנים אשר במהלכה הוגשו מספר רב של דוחות חסויים ובקשות לדחיית מועד הדיון בבקשה.
יעמוד שוב לדין?
בהמשך להפיכת החקירה לגלויה (בחודש מרץ 2022) התקיים דיון בבקשה בעקבות מכלול התפתחות העניינים. במסגרת הדיון עלה כי קיים חשד שיונה התנהל בניגוד לחוק במסגרת היותו פושט רגל מה שהביא לחקירה רחבת ידיים. עוד עלה במסגרת זו כי ב"כ הכנ"ר ביקש לדחות את הדיון בבקשה עד לאחר התגבשותו של כתב אישום, וככל שיהיה בכך צורך גם עד לאחר מתן פסק דין חלוט בעניינו של החייב.
בעקבות כך בית המשפט החליט שלא ניתן להכליל במסגרת בקשת ההפטר את החובות שנקבע לגביהם שנוצרו בתרמית.
ולאחר החלטת גורמי אכיפת החוק בעניינו של החייב, יוכל יונה, אם ימצא לנכון לחדש את בקשת ההפטר, כאשר במסגרתה ניתן יהיה לדון רק בחובותיו שנוצרו שלא בתרמית.
השופט הדגיש כי "לא ניתן ליתן הפטר לחובות שנוצרו בתרמית". על פי ההחלטה, משנקבע כי חובות קבוצת חפציבה כולן מיוחסות לבועז יונה (ושעומדים נכון לעכשיו על סך של כ-1.1 מיליארד שקלים), בית המשפט אינו מוסמך בהתאם לפקודה ולפסיקה בעניין זה לפטור את החייב מחובות אלה.
השופט דורות הוסיף, כי יונה מצוי בהליך פשיטת רגל מזה 15 שנה. "תכלית הליך פשיטת הרגל אינו בעצם קיומו", כך נכתב בהחלטה. לדבריו, אין מקום לדחות את הדיון בבקשה ללא תאריך יעד ברור בכל הנוגע לחוב שלא נוצר בתרמית, כבקשת הכנ"ר.
ביהמ"ש קבע כי דיון בבקשת ההפטר, ככל שהחייב יבקש זאת, יתקיים לאחר החלטת גורמי החקירה האם להגיש כתב אישום נגד בועז יונה. ככל שיוחלט להגיש כתב אישום, יקבל החייב את חומר החקירה ויוכל להגיב להאשמות המיוחסות לו ואז ניתן יהיה לדון בבקשה למתן הפטר. נקבע כי לא יהיה צורך להמתין לסיום ההליך הפלילי, לצורך הדיון וההכרעה בבקשת ההפטר.
____________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט אביגדור דורות
____________________________________
