לאחר ההופעה המקוצרת של הזמר עומר אדם בפארק הירקון, הוגשה לבית המשפט בקשה לתביעה ייצוגית נגד פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע״מ וקופת תל אביב, כאשר סכום התביעה האישית עומד על 889 שקלים והייצוגית על מיליוני שקלים.
על פי הבקשה, הופעת הענק של עומר אדם וניקי ג׳אם בפארק הירקון, כמו כל הופעה בפארק הירקון, הייתה מיועדת לעשרות אלפי צופים.
היקף הצופים מצריך עבודת לוגיסטיקה נרחבת וממושכת. בהמשך לכך ובהתאמה, על גבי כרטיסי ההופעה אשר הונפקו על-ידי הנתבעות צוינו שני מועדים חשובים.
לנוכח חשיבותם, של מועדים אלו, יובאו הם כלשונם: פתיחת דלתות: 18:00 ותחילת המופע: 20:45״.
לטענת המבקשים, המצג שנוצר עבור רוכש הכרטיסים להופעה הוא כפול:
ראשית. לנוכח היקף המאורע, ועל-מנת לוודא שעשרות אלפי הצופים יזכו ליהנות מהמופע מבחינה לוגיסטית, תתאפשר כניסה כשעתיים ו־45 דקות עובר לתחילתו של המופע
שנית. השעה בה עתיד להתחיל המופע, ובפרט, השעה בה יתייצב לבמה האמן עומר אדם, הינה 20:45.
"הצהרה כפולה זו חשובה מאוד עבור הצרכן רוכש הכרטיסים", נכתב בבקשה.
"לא זו בלבד שהיא מלמדת על שעת המופע, אלא שהיא מלמדת על שעת פתיחת הדלתות, כשלוש שעות עובר לתחילת המופע. פערים שכאלו בין פתיחת הדלתות לבין תחילתו של המופע מחזקת את האמונה עבור הצופה כי שעת תחילת המופע, היא השעה בה יעלה לבמה הזמר עומר אדם תהיה, כאמור בכרטיס, 20:45".
עוד נכתב בתביעה: "ואכן, בהתבסס על המצגים שהופיעו על גבי הכרטיס למופע, הגיעו התובעים למתחם, כאשר מובן ונהיר להם כי בשעה 20:45 עתיד להתחיל המופע, ועתידים הם להיחשף לזמר אותו הם מעריצים, הוא הסיבה להגעתם. דא עקא, תלכת למעשה, שוגים תיו פני תדברים. התובעים המתינו כעשר דקות, כרבע שעה, כחצי שעה, כארבעים דקות, כשעה – והגם שחולף לו הזמן, גולת הכותרת של האירוע, הזמר עומר אדם, ממאן לעלות לבמה ולכבד את אותם 45 אלף צופים הממתינים לו".
הגחה ב"זמן פציעות"
עוד הוסיפו המבקשים בבקשה לייצוגית כי למעשה, זמן קצר בטרם התייאשו התובעים (כמו גם הקהל הרחב) ובטרם הגיעו הם לכדי מסקנה כי עומר ביכר שלא להופיע באותו ערב, הגיח הזמר לפתע, ממש "בזמן פציעות".
עיון ברשתות החברתיות, על כלל התגובות הזועמות של עשרות אלפי הצרכנים שנפגעו מההתנהלות המתוארת, מלמד כי שעת עליית הזמר לבמה הייתה, בפועל, 21:57 (דהיינו: כשעה ו־12 דקות מאוחר יותר ממועד המוצהר על גבי כרטיס הכניסה.
"הקהל", כך נטען בתביעה, "ששילם ממיטב כספו על כרטיסי ההופעה (כרטיסים שהגיעו עד לסכומים של כ-1,500 שקלים), עשה כמיטב יכולתו להתעלם מהאיחור הלא-פרופורציונלי בכל קנה מידה, תוך שביקש לעשות את מה שביקש מלכתחילה: ליהנות מהופעה חד פעמית, הופעה שהבטיחה להיות 'חוויה בלתי נשכחת' מצדו של עומר אדם, והתחיל אט אט לשכוח מההמתנה הממושכת אלא, שפרק זמן קצר ביותר לאחר תחילת הופעתו, נטל לידיו לפתע הזמר עומר אדם את המיקרופון, וביקש להודות לקהל על שהגיע".
על פי הבקשה נמצאו המעריצים ניזוקים פעמיים:
ראשית. עת המתינו להופעה שהתחילה באיחור לפרק זמן בלתי פרופורציונלי (ובכך נגרמו להם תחושות של אי-נוחות, כעס, תסכול, אכזבה וזעזוע, כפי שעוד יפורט להלן).
שנית, וכאן עיקר הקושי: עת התחוור להם כי ההופעה עבורה שילמו ממיטב כספם, התקצרה, ככל הנראה, בכמחצית.
"התנהלות רשלנית ומקוממת זו, המנוגדת להצהרתה המפורשת של הנתבעות כפי שהופיעה בכרטיסי האירוע בדבר שעת תחילת האירוע (ובהתאמה, מטבע הדברים, שעת סיומו), הפרת החוזה וההטעיה הגלומה בהתנהלות זו, כמו גם מפח הנפש שזו גרמה לחברי הקבוצה שייצוגה מתבקש, הם מעריציו האדוקים של הזמר עומר אדם, אשר שילמו ממיטב כספם בכדי לחזות במופע המשותף מטעמם, במלואו, היא הבסיס להגשת תובענה זו", נכתב בבקשה.
עו"ד תום שנפ: "דוגמא קלאסית לתביעה מופרכת"
עורך הדין תום שנפ, מומחה לתובענות ייצוגיות, הביע את הסתייגותו מעצם הגשת התביעה. לדבריו, "מדובר על דוגמה קלאסית להגשה של תביעה ייצוגית מופרכת ולסיבה שבגללה המחוקק קבע שיש לשלם אגרות. האגרות הצליחו לצמצם את רוב התופעה של הגשת תביעות מסוג זה, אך לא את כולן. תביעות כאמור פוגעות בתביעות ייצוגיות מוצדקות, ומביאות לזילות במוסד התובענות הייצוגית".
