ילדה כבת 12, שרק רצתה למדוד נעליים בסניף של רשת בגדים, נפצעה מנעץ של זמזם הביטחון שהיה על הריצפה וחדר לכף ידע.
לאחר הסדר פשרה נקבע שהילדה תפוצה בעשרות אלפי שקלים.
בית המשפט אישר את הסדר הפשרה בין הצדדים.
על פי התביעה, כאשר נכנסה הילדה לתא המדידה והניחה את כף ידה על הרצפה, על מנת לנעול את הנעל, נעץ של זמזם ביטחון, שהיה זרוק על הרצפה, חדר לכף ידה.
מהחנות, כך נטען, הובהלה הילדה למיון בבית החולים 'ברזילי', כשהיא סובלת מכאבים עזים, וכן מחרדה ומצוקה מהסיטואציה אליה נקלעה.
עוד נטען, כי בבדיקה אובחן גוף זר שחדר לכף ידה השמאלית של הילדה, וכי לאחר הוצאה שלו, בוצע חיטוי ואף ניתנו חיסון טטנוס ומנת אנטיביוטיקה.
במכתב השחרור הומלץ על המשך מעקב של הרופא המטפל ושל אורתופד וכן על טיפול אנטיביוטי.
בתביעה צוין, כי התאונה הסבה למשפחתה של הילדה הוצאות רבות, בין היתר, בשל רכישת תרופות, ביקור במיון, תשלומים רבעוניים של השתתפות בהוצאות הקופה, נסיעות לבדיקות וטיפולים, הפסדי שכר ועוד ורשת הביגוד וחברת הביטוח שלה נדרשו לפצות את הילדה בסך של עשרות אלפי שקלים על כל הנזקים שנגרמו לה בשל הרשלנות ובשל עוגמת נפש הרבה אשר נגרמה לה.
בסופו של דבר הגיעה הילדה להסכם פשרה עם חברת הביטוח, ולילדה שולמו פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים.
עוד בנזיקין: רון קובי הפסיד בתביעת דיבה
אתמול (יום א') פורסם כי שופט בית משפט השלום בתל אביב, אביים ברקאי, חייב את רון קובי, ראש עיריית טבריה לשעבר, אחיו וגיסתו בתשלום פיצוי של 52 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות, בעקבות סדרה של פרסומי לשון הרע שפורסמו ע"י הנתבעים אודות חבר מועצת טבריה, דוד אוחנה, בקבוצת פייסבוק בשם "מרימים את טבריה מהקרשים".
טענתו של קובי כי מדובר בתביעת השתקה – נדחתה.
התובע, חבר מועצת עיריית טבריה, טען בתביעתו כי, רון קובי, פעל תקופה ארוכה באופן אובססיבי בסדרת פרסומים דיבתיים שמטרתם פגיעה בשמו.
לטענתו, קובי הוא "מכונת דיבה" היורה בקצב אש מהיר, סדרה כמעט אינסופית של אמירות דיבה כלפיו וכלפי אחרים במינון שכמותו לא נראה בארץ".
לטענתו, הפרסומים מפורסמים מידי יום, מספר פעמים ביום, במספר רב של פרסומים, מהארץ ומחו"ל, בטקסט ובתמונה וגם בווידאו, בצהריים ובערב, בפייסבוק וגם בווטסאפ.
בפסק הדין ציין השופט כי ממקרא הפרסומים עולה תמונה חד משמעית כי אלו נועדו כדי להכפיש את שמו של התובע, לבזותו ולגרום לו ללעג והוסיף כי אין לראות בטענות התובע טענות סרק שיש בהן אך כדי לגרום להשתקתו של קובי.
"הרושם המתקבל ממקרא הפרסומים", כתב השופט ברקאי בפסק הדין, "הוא שהתובע מוצג כאיש מושחת שמועל בכספי הציבור ומתעשר על חשבונם, הפרסומים מייחסים לתובע האשמות פליליות וביניהן, האשמות חמורות של שיתוף פעולה בזיוף מסמכים והונאה. כמו כן, הפרסומים מייחסים לתובע מעשי שחיתות ומרמה, מעשי 'קומבינות' ופרשות מפוקפקות".
