שופט בית משפט השלום בקריות, מוחמד עלי, הורה למדינה לפצות 195 אלף שקלים כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד, בגין פגיעה באוטונומיה, של יולדת שלאחר שילדה סבלה מתסמונת 'אשרמן' והפכה לעקרה מאחר ולא ניתן לתובעים מידע מהותי לגבי הסיכונים שעמדו בפני התובעת. מנגד השופט עלי קבע כי לא היתה התרשלות במעשי הרופאים בבית החולים רמב"ם. "ניתן להתרשם מתחושה של כמעט נתק בין הצוות הרפואי לבין התובעים, וכי לתובעים לא נמסר מידע אפילו בנקודות הזמן המשמעותיות במהלך אשפוז התובעת. המסקנה אפוא ברורה – חוסר המידע והגילוי פגע בליבת זכותה של התובעת לאוטונומיה, ברגעים חשובים ומכוננים בחייו של כל זוג שהחליט להביא ילד לעולם", כתב השופט עלי בפסק הדין.
התובעים הם בני זוג, אשר הגיעו למרכז הרפואי רמב"ם כשהאישה בשבוע הארבעים להריונה הראשון. התובעת אושפזה למשך שבוע, תחילה הייתה במעקב במחלקת יולדות ובהמשך הוכנסה לחדר לידה וחוברה למוניטור. במהלך האישפוז הובהלה התובעת לניתוח חירום, במהלכו יולד היילוד כשהוא בריא. לאחר הניתוח, התובעת אושפזה כאמור מספר ימים ושוחררה לביתה. כעבור עשרה ימים הובהלה התובעת שוב לביה"ח בעקבות דימום מסיבי והייתה בסכנה ממשית. התובעת הוכנסה לחדר הלם ולאחר מכן לחדר ניתוח ובוצעו פעולות כירורגית לשם איתור מקור הדימום ועצירתו, בוצעה גרידה של חלל הרחם ובעקבות כך סבלה התובעת מתסמונת אשרמן ואיבדה את יכולת הפריון.
לטענת התובעת, ביה"ח התרשל בטיפול הרפואי שניתן לה, טענותיה מתמקדות במעקב הרפואי ובטיפול שניתן במהלך אשפוזה לקראת הלידה וכן במעקב ובטיפול לאחר שעברה את הניתוח הקיסרי. נוסף לטענת התובעת כי ביה"ח התרשל במעקב ובטיפול הרפואי שניתן לה, התובעת טוענת כי הטיפול שניתן לה לא היה בהסכמתה ועל כן היא זכאית לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
פגיעה באוטונומיה
כאמור, השופט עלי לאחר שעיין בראיות ובסיכומי הצדדים, הגיע לכלל מסקנה שיש לדחות את הטענה כי בית החולים התרשל בטיפול שניתן לתובעת, התובעת, לאחר שהשופט קבע כי אומנם התובעת תיארה בתצהירה ובעדותה כי הרגישה חולשה לאחר הניתוח הקיסרי וכי זוגה, התובע, אף שוחח עם מנהל המחלקה על כך וכנראה כך היה המצב וכי אכן התובעת הרגישה חלשה.
"תחושותיהם הסובייקטיביות של התובעים", כתב השופט בפסק הדין, "על רקע התוצאה שנגרמה יותר מאשר מובנת, אולם בשעת אמת ניתן היה לייחס את מצב התובעת לכך שהיא עברה ניתוח קיסרי ולאו דווקא לצפי לדימום מסיבי בעוד יותר משבוע".
השופט עלי ציין עוד כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, זאת כי לא ניתן להם מידע מהותי לגבי הסיכונים שעמדו בפניה, לאחר שהגיעה לבית החולים עם דימום. "עיון מדוקדק ברשומות הרפואיות", כך כתב, "הן הגיליון שתיעד את המעקב שנעשה על ידי הרופאים והן הדיווח הסיעודי, מלמד כי אין בו אזכור לכך שלתובעים הוסבר דבר לגבי מצבה בפרק הזמן בו הייתה מאושפזת, החל מיום קבלתה ועד לשחרורה".
"התמונה המצטיירת, כי הצוות הרפואי פעל, הן בבדיקות הרפואיות והן במעקב, מקרוב ומרחוק, אך ניתן להתרשם מתחושה של כמעט נתק בין הצוות הרפואי לבין התובעים, וכי לתובעים לא נמסר מידע אפילו בנקודות הזמן המשמעותיות במהלך אשפוז התובעת. המסקנה אפוא ברורה – חוסר המידע והגילוי פגע בליבת זכותה של התובעת לאוטונומיה, ברגעים חשובים ומכוננים בחייו של כל זוג שהחליט להביא ילד לעולם", סיכם השופט עלי.
________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט מוחמד עלי
_________________________________________
