הפרקליטות מערערת על החלטת בית משפט השלום ברחובות לבטל את הרשעתו בפלילים של גבר מכה לאחר שהשופטת קבעה כי הוא "התכוון להכאיב, אך לא ראה את הסכנה שבמעשה". בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז, דורשת הפרקליטות לדחות קביעתו זו של בית המשפט: "הנאשם הוא אשר בחר לתקוף את המתלוננת ובאופן בו עשה זאת. היה עליו לקחת בחשבון את התוצאה האפשרית של מעשיו, שהינה תוצאה בסבירות לא מבוטלת".
על פי כתב האישום, שהוגש בעת שהנאשם שהיה בן זוגה של המתלוננת שתו השניים משקאות אלכוהוליים והתגלע ביניהם ויכוח במהלכו הוא קילל אותה ובהמשך הוא החל לצעוק עליה סטר בפניה וחנק אותה והיא הדפה אותו ויצאה מחדר השינה. הנאשם הלך אחריה וכאשר שאלה לפשר מעשיו הוא הדף אותה באמצעות רגלו בבית החזה שלה והיא נהדפה אחורה. בתגובה המתלוננת צעקה כי יצא מהבית והשליכה את הטלפון הנייד שלו ושיצא נעלה את הבית.
הנאשם חזר בהמשך, פתח את השער והחל לצעוק למתלוננת וזאת פתחה את הדלת ואמרה לנאשם: "הרבצת לי, אתה לא נכנס, זה נגמר בינינו, תלך מפה אתה לא יישן בבית היום", הוא המשיך לדפוק בחוזקה על הדלת ואף בעט בה עד שנפתחה, נכנס לבית ואמר למתלוננת: "יא בת זונה, למי את חושבת שאת לא פותחת את הדלת", בעט בחוזקה בחלק התחתון של רגלה הימנית של המתלוננת, והאחרונה נפלה וראשה נחבט מהמזנון בסלון והיא איבדה את הכרתה והחלה לדמם מהאף.
השופטת: "פרץ אלימות ספונטני"
השופטת, זהר דיבון סגל, קיבלה לבסוף את טענת הסנגור, ביטלה את ההרשעה הפלילית והטילה על הנאשם 200 שעות של"צ וכן 7,000 שקלים פיצוי למתלוננת. "המעשה", נימקה את החלטתה, "אינו פרי תכנון מוקדם אלא פרץ אלימות ספונטני, שהתרחש על רקע דין ודברים בין הנאשם ובין המתלוננת וזאת בזמן שהשניים היו תחת השפעת משקאות אלכוהוליים. האירוע אינו קצר מועד אלא אירוע 'מתגלגל' ובכל שלב ושלב הייתה לנאשם ההזדמנות להימנע ממעשיו".
עוד ציינה השופטת דיבון סגל כי "מבלי להקל ראש בדבר, לכאורה רף החומרה אינו גבוה. אלא שכתוצאה מהבעיטה ברגלה של המתלוננת האחרונה נפלה וראשה נחבט מהמזנון בסלון. התוצאה שנגרמה ממעשה זה של הנאשם קשה, עם זאת, ברור כי הנאשם לא חפץ בתוצאה שכזו, הוא לא כיוון אליה ולבטח לא צפה בפועל את התוצאה העגומה. לרוע המזל הנזק ארע, למרות שהסיכוי להתרחשותו לא היה גבוה וגם לא מובן מאליו. הנאשם כמובן אחראי בתוצאות מעשיו אך יש בנתון זה למתן את חומרת המעשה".
בהחלטה לבטל את הרשעתו של הגבר, צוין עוד כי מעסיקו הנוכחי הצהיר כי הרשעתו של הנאשם בדין לא תאפשר את המשך העסקתו בחברה. "דומה", כתבה השופטת, "כי אין צורך להכביר מילים על הפגיעה הקשה בפרנסתו ובפרנסת משפחתו. על אלו אוסיף כי להתרשמותי בנסיבות המיוחדות והמורכבות כאן, הרשעה בדין יהא בה לפגוע גם בדימוי העצמי של הנאשם, במאמציו לבסס חיים נורמטיביים, ויהווה אלמנט מכשיל".
הפרקליטות: "מה עם עמדת המתלוננת?"
בערעור שהוגש צוין, בין השאר, כי המתלוננת ציינה בפני שירות המבחן כי הפגיעות שנגרמו לה כתוצאה ממעשי הנאשם הינן קשות מאוד וכי היא עודנה מתמודדת עם קשיים שנוצרו בעקבות האירוע, בניהם חרדות. עוד מסרה המתלוננת כי היא חוששת מהמשיב ואף מפחדת שלאחר ההליך המשפטי, הנאשם ינסה ליצור עמה קשר על מנת להתקרב אליה. המתלוננת הוסיפה כי היא נמנעת להגיע למקומות שהמשיב מגיע אליהם.
"עמדתה של המתלוננת מובנת נוכח ההשפלה הגדולה שגרם לה המשיב", כתבו נציגי הפרקליטות בערעור שהוגש לבית המשפט, "בהיות האירוע ממושך, שתחילתו אינה במקום פרטי והמשכו – בתוך ביתה של המתלוננת, בו היא אמורה לחוש מוגנת.. אכן עמדת המתלוננת איננה מהווה שיקול מכריע לשאלת הרשעתו של המשיב בדין. ואולם, עמדת המתלוננת צריכה להיות לכל הפחות חלק ממארג השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לקבל החלטה זו".
עוד נכתב בערעור כי "אחת ממטרות ההליך הפלילי היא לתת מזור לנזק שנגרם לנפגעי עבירה. סיום הליך פלילי הדן באלימות חמורה שננקטה כלפי נפגעת עבירה באי-הרשעה, מבלי להתייחס כלל לעמדתה, פוגע קשות באופן שבו תופס הציבור את תפקידו של בית המשפט, כחלק ממנגנון אכיפת החוק ובכך פוגע באינטרס הציבורי".
____________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת זהר דיבון סגל
____________________________________________________
