שופטת בית משפט השלום בחיפה, כאמלה ג'דעון, דחתה תביעה של מנהל חברת משלוחים בצפון, לחיוב הנתבעת, מדינת ישראל, בתשלום פיצוי בגין התנהלות רשלנית בביצוע מעצר על ידי משטרת ישראל כנגד התובע. "אמנם", כתבה השופטת בהחלטתה, "לא נעלם מעיני כי תיק החקירה כנגד התובע נסגר בסופו של יום מחוסר אשמה, ואולם, כפי שצוטט לעיל, בחינת סבירות פעולות הנתבעת נעשית בזמן אמת ולפי המידע שעמד לנגד עיניה באותו מועד, ולא בדיעבד בראיה שלאחר מעשה".
התובע הינו מנהל תחום בחברת שליחויות ואחראי על כ-40 עובדים, לפני מספר שנים, ערכו חוקרים מרשות המיסים בליווי שוטרים ממשטרת ישראל חיפוש במשרדי החברה, בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרה, לפיו התובע יחד עם אחר מחביאים סמים וסיגריות מוברחים במשרדי החברה, וכי התובע יחד עם שלושה אחרים מבריחים ומוכרים סיגריות תוצרת חו"ל. במהלך החיפוש נמצאה בחלל התקרה במשרד התובע, שקית ניילון אפורה במשקל של 620 גרם ובתוכה חומר שהתגלה כסם מסוכן מסוג מריחואנה.
בנוסף, נתפס רימון הלם בארון הלוקרים שבמשרד, השייך לעובד ולאחר חיפוש ברכבו של האחרון התגלו שלושה סכינים מסוגים שונים ואזיקים.
המדינה התרשלה?
באותו יום, נלקחו התובע והעובד למשרדי המכס לצורך מילוי דוחות תפיסה על ידי חוקרי המכס, ולאחר מכן הועברו לתחנת משטרה בחיפה להמשך חקירה, שם הם נעצרו, ומהתובע נגבתה הודעה באזהרה בחשד לאחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ומהעובד נגבתה הודעה באזהרה בחשד להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת נשק שלא כדין. השניים הובאו לבית משפט שם מעצרם הוארך במספר ימים וכעבור שנה נסגר התיק נגד התובע מחוסר אשמה.
התובע טען כי הנתבעת פעלה ברשלנות ותוך הערכה שגויה של התשתית הראייתית שעמדה בפניה, עת החליטה לעצור אותו ולבקש את הארכת מעצרו. עוד טען כי הנתבעת עוולה כלפיו בעוולת הנגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין.
עוד הוסיף וטען, כי המעצר שלו היה ללא יסוד, וכי קיימות נסיבות המצדיקות תשלום פיצוי בגין מעצרו ובגין הוצאות הגנתו. בנוסף טען התובע כי הוא חווה במעצרו תנאים קשים ויחס משפיל ומזלזל שגורמים לו לסיוטים, ושבעטיים הוא נאלץ לקחת כדורי הרגעה ולעבור טיפול פסיכיאטרי. לטענתו, הוא אובחן כמי שסובל מהפרעה פוסט טראומטית אחרי המעצר.
המדינה טענה מנגד, כי היא ביצעה את תפקידה כראוי בהתאם לסמכויותיה על פי החוק, ופעלה כפי שכל רשות חוקרת סבירה היתה פועלת בנסיבות המקרה. עוד טענה כי יש לבחון את סבירות פעולותיה בזמן אמת ולא בדיעבד. עוד הוסיפה וטענה כי היא היתה חייבת לפתוח בחקירה בנסיבות המקרה שלפיהן התקבל אצלה מידע מודיעני שקשר את התובע לעבירות סמים, ולהורות על מעצרו בעקבות תפיסת הסמים והאמל"ח במשרדו, והפנתה להחלטת בית המשפט השלום אשר האריכה את מעצר התובע, ואשר לטענתה מנתקת את הקשר הסיבתי בין התנהלותה לבין המעצר והנזק הנטען על ידי התובע.
דחייה, ללא הוצאות
השופטת ג'דעון דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי היא לא שוכנעה כי ההחלטה על הארכת מעצרו של התובע התבססה על מידע כוזב כטענתו. "אמנם", כתבה השופטת בהחלטתה, "לא נעלם מעיני כי תיק החקירה כנגד התובע נסגר בסופו של יום מחוסר אשמה, ואולם, כפי שצוטט לעיל, בחינת סבירות פעולות הנתבעת נעשית בזמן אמת ולפי המידע שעמד לנגד עיניה באותו מועד, ולא בדיעבד בראיה שלאחר מעשה".
עוד הוסיפה: "המסקנה מכל האמור לעיל היא, שלא שוכנעתי כי הנתבעת חרגה מסטנדרט הזהירות והמיומנות המצופה מרשות חוקרת סבירה בנסיבות המקרה שבפנינו, הן בהחלטתה על המעצר והן בהחלטה על הארכת המעצר, והן בפעולות החקירה שננקטו על ידה, ולפיכך דין טענת הרשלנות המיוחסת לה להידחות". אף שפסק דינה של השופטת דוחה את התביעה, התובע לא חויב בהוצאות ההליך.
[gravityform id="15" title="false" description="true" ajax="true"]
__________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת כאמלה ג'דעון
__________________________________________________
