הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות אב"ד משה סובל, לא קיבל ערעור על פסק דין שדחה תביעה של אב על החזרת ילדים חטופים לפי חוק אמנת האג, לאחר שטען כי השהייה בישראל היתה אמורה להיות זמנית בלבד ורק עקב משבר הקורונה. השופטים קיבלו את עמדת האישה, המיוצגת על ידי עו"ד רן רייכמן, וחייבו את האב ב-10 אלף שקלים הוצאות משפט.
המערער טען בתביעתו, הגעת הצדדים (שניהם בעלי אזרחות ישראלית ואמריקנית) עם שלושת ילדיהם הקטינים לישראל לפני כשנתיים, נועדה לצורך שהייה זמנית לתקופה של כשנה, עקב משבר הקורונה העולמי וסגירת מוסדות החינוך בניו-יורק בה התגוררו הצדדים.
עוד נטען בתביעה, כי לאחר שמוסדות החינוך בניו-יורק נפתחו מחדש בספטמבר 2021 התקבלה דרישה חד-משמעית ממעסיקו של המערער כי עליו לשוב לעבודה בניו-יורק, אולם האם סירבה לחזור לשם. לפיכך, התבקש בית המשפט לקבוע כי מקום המגורים הרגיל של הקטינים נותר בניו-יורק בה התגוררו הצדדים עוד לפני נישואיהם ובה נולדו שניים משלושת הקטינים.
בפסק הדין אימץ בית משפט לענייני משפחה את עמדת האם שלפיה הגעת הצדדים וילדיהם לישראל באפריל 2020 נועדה למטרה של השתקעות סופית בארץ, לאחר שבשנת 2016 ביצעו ניסיון עלייה שבמהלכו נולדה בתם האמצעית, בשנת 2017 חזרו לניו-יורק, אולם החזרה לא עלתה יפה והם החליטו באופן סופי להשתקע בישראל בשנת 2020. בית המשפט קיבל את המסמכים רשמיים שעליהם חתם האב, לרבות הצהרה שניתנה על ידו למוסד לביטוח לאומי ושבזכותה קיבל טובות הנאה כספיות מהמדינה.
עורך דין יודע על מה הוא חותם?
במסגרת הערעור טוען האב כי בית משפט קמא שגה כאשר העדיף את הראיות שהציגה המשיבה על פני ראיה שלדעת המערער היא ראיה חותכת להוכחת כוונתם של הצדדים לשהות בישראל שנה אחת בלבד. מדובר בתכתובת ווטסאפ בין המשיבה לחברתה עובר לעזיבת הצדדים את ארה"ב, כאשר במסגרת אותה תכתובת, ציינה המשיבה כי הנסיעה לישראל היא לתקופה של שנה.
בסופו של דבר הרכב השופטים לא קיבל את טענת המערער, כי ההצהרה למוסד לביטוח לאומי היא הצהרה שקרית שנכתבה בעברית על ידי המשיבה, תוך ניצול העובדה שהמערער אינו דובר ואינו קורא עברית כך שלא הבין על מה הוא חותם. בכך, התקבלה עמדת האם, שיוצגה על ידי עו"ד רן רייכמן.
"חזקה על המערער, שהוא בעל רישיון לעריכת דין בארצות הברית, כי לא היה חותם על מסמך רשמי בלא להבין על מה הוא חותם. כך במיוחד שעה שבעקבות חתימתו על המסמך זכה בטובות הנאה כספיות. אכן, בדיון היום בפנינו אישר ב"כ המערער כי המערער חתם על המסמך בידיעה שמטרתו היא קבלת קצבאות מהביטוח הלאומי. אשר לטענה כי חוסר אמיתות ההצהרה באותו מסמך נלמדת מפרטים שונים שמולאו בשאלון ואשר לטענת המערער גם הם אינם אמת, הרי שעיון בשאלון אינו תומך בטענה זו", נכתב בפסק הדין.
____________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט משה סובל
____________________________________________________
