שופטת בית משפט השלום בטבריה, אפרת הלר, הורתה לעורכת דין לענייני משפחה, לפצות ב-37 אלף שקלים, כולל שכ"ט עורך דין, תובע אשר היה בעל דין בהליכי גירושין בהם היא ייצגה את גרושתו ולטענתו היא תיארה אותו בפני אדם אחר בכינויי גנאי.
"אין המדובר רק בשפת ביבים שאינה הולמת ובגידופים בעלמא, אלא באמירות, אשר בחלקן מציגות את התובע כעבריין ומפר חוק ומייחסות לו האשמות חמורות של שיכרות, שימוש בסמים, חטיפה סיכון ילדיו ומתן שוחד", נכתב בפסק הדין.
התובע טען בתביעתו כי מהעתקי הקלטות שנמסרו לידיו מאדם שדיבר עם הנתבעת בעניינו של התובע, נשמעת הנתבעת משוחחת עימו בצורה פוגענית ולא מכבדת אודות התובע, כאשר בין היתר היא טענה שהתובע הוא "אדם נוכל", "זבל", "מתעסק עם זונות", "עבריין", "קשור בסחר בסמים" וכן "משחד דיינים בבית הדין הרבני", תוך שהיא פירטה פרטים אישים וחסויים בעניינו של התובע מתוך ההליכים בבית המשפט לעניינים משפחה ובבית הדין הרבני.
לטענת התובע, הנתבעת תיארה אותו בשיחה הראשונה עם מר לוי כאדם "נוכל", "זבל נוכל ברמות", עבריין משתמש בסמים ושיכור המסכן את ילדיו, "אפס מהלך" , "לא שווה יריקה". בנוסף, התובע טען שבשיחה הנ"ל, הנתבעת ציינה בפני האדם טענות עובדתיות לא נכונות בעניינו, לרבות בדבר שימוש בסמים, כי שיחד דיינים בבית הדין הרבני, כי הוא "עבריין מהלך", "רוצח", "נרקומן" , "זבל" , "רמאי" ו – "אפס". כמו כן, התובע טען שהנתבעת נקטה גם באמירות גזעניות כלפיו וכלפי משפחתו, לפיהן הם "סמרטוטים נוכלים כמו ערבים של הכפרים של פעם".
רף עליון של לשון הרע
הנתבעת לא הכחישה את תוכן השיחות והפרסומים, אולם לטענתה עסקינן בפרסום אחד בלבד, שכן המדובר בשלוש שיחות המהוות המשך של אותה שיחה ולפיכך, הן מהוות פרסום אחד.
כמו כן לטענת הנתבעת, התובע חשף בפני אותו אדם פרטים אודות הליך חסוי שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, וביקש ממנו לדלות מידע מהנתבעת ולהקליט אותה. הנתבעת הבינה שאותו אדם פנה אליה בכובע של "מגשר" לצורך גישור וכי הוא מצוי היטב בפרטי הסכסוך האישי בין התובע לגרושתו.
השופטת, שקיבלה בחלקה את התביעה, ציינה כי אינה מקבלת טענת הנתבעת כי עסקינן בפרסום אחד, שעה שהביטויים בהם השתמשה הנתבעת כנגד התובע נעשו בשתי הזדמנויות שונות ובמסגרת שתי שיחות נפרדות ולא במסגרת אותה שיחה.
אמנם, השיחה השלישית היא המשך של השיחה השנייה שהתנתקה מסיבות טכניות, אולם לא ניתן לומר כי אותה שיחה מהווה המשך לשיחה הראשונה אלא מדובר בשתי שיחות נפרדות.
"אמירותיה הנ"ל של הנתבעת והכינויים בהם כינתה את התובע בפני אחר ואשר לא הוכחשו על ידה, על פי מובנן הרגיל, הטבעי והמקובל על האדם הסביר, מציגות את התובע באור שלילי ומטילות דופי בהתנהגותו ובמעשיו. ואדגיש אין המדובר רק בשפת ביבים שאינה הולמת ובגידופים בעלמא (דוגמת –"נוכל" "זבל" וכו'), אלא באמירות, אשר בחלקן מציגות את התובע כעבריין ומפר חוק ומייחסות לו האשמות חמורות של שיכרות, שימוש בסמים, חטיפה סיכון ילדיו ומתן שוחד", כתבה השופטת.
עוד הוסיפה: "בענייננו, עסקינן בשני פרסומים אשר ייחסו לתובע דברי לשון הרע בוטים במיוחד המייחסים לתובע התנהלות עבריינית והמצויים ברף העליון של לשון הרע ונראה כי לנתבעת הייתה כוונה לפגוע בשמו הטוב של התובע, באופן אשר היה כדי לגרום לו סבל והשפלה. מתוקף מעמדה של הנתבעת כעורכת דין, הרי שלאמירות שפרסמה אודותיו של התובע, ניתן משקל נכבד באוזני השומע, אשר מטבע הדברים נוטה לייחס מהימנות ורצינות לדברים הנאמרים על ידי עורך דין".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת אפרת הלר
