שופטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, השופטת מיכל ברדנשטיין, דחתה את תביעת אמו הביולוגית של קטין לביטול צו הורות פסיקתי שמכוחו כוננה הורות בת זוגה על הקטין. התביעה הוגשה בהסכמת האם השניה, ואולם ב"כ היועמ"ש התנגד לביטול הצו. השופטת קבעה בהסתמך על פסק דין מחוזי מנחה שניתן לאחרונה, כי התנאים לביטול צו הורות פסיקתי הם אלו הקבועים בסעיף 19 לחוק האימוץ, שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות על ביטול צו אימוץ, וכי אלו אינם מתקיימים במקרה הזה.
התביעה לביטול צו ההורות, הוגשה על ידי האם הביולוגית של הקטין, בהסכמת האם השניה, שהורותה כוננה באמצעות צו ההורות הפסיקתי. בסיס התביעה בטענה כי יחסי הצדדים עלו על שרטון זמן קצר מאוד לאחר מתן צו ההורות הפסיקתי ולידת הקטין, והן נפרדו, וכי מאז המועד, עת היה הקטין כבן חודשיים וחצי וכעת הוא בן כ-3.5 שנים, האם השנייה אינה פוגשת, ואינה מעוניינת לפגוש אותו ואינה קיימת בעולמו כלל וכי אין צפי לשינוי עמדה זו בעתיד.
הילד עצמו מטופל באחריות ובמסירות רבה מאוד על ידי האם הביולוגית והוא מתפתח היטב. התובעת טענה כי בנסיבות אלו, הותרת רישום האם השנייה כהורה נוסף של הילד היא בבחינת רישום ריק מתוכן, שישפיע לרעה על המשך התפתחותו של הקטין, ולפיכך, אינו לטובתו, ויש לבטלו. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה התנגד לביטול צו ההורות הפסיקתי.
לפני כשנתיים, הוגש לתיק תסקיר עו"ס לפי חוק אימוץ ילדים, ובו התייחסות לסעד המבוקש בהיבט של טובת הקטין. העו"ס מתארת את האם הביולוגית כאם טובה ומסורה, וציינה את התפתחותו משביעת הרצון של הקטין מכל הבחינות. העו"ס עמדה על כך שגם האם השנייה היא אדם נורמטיבי, ששם לנגד עיניו את טובת הילד וסבורה כי הנתק בקשר בינה הילד אינו בלתי הפיך ובר תיקון.
העו"ס העלתה חשש כי ביטול צו ההורות הפסיקתי עלול לתמרץ את מחיקת סיפור תכנונו והבאתו לעולם של הילד בזוגיות המשותפת של שתי האימהות, וכי קיומו של סוד בחייו, במקרה כזה, תסב נזק לילד. עמדת העו"ס היתה כי טובת הילד היא להותיר את צו ההורות הפסיקתי על כנו, ולטפל בסוגיית חידוש הקשר בין הילד לאם השניה.
טובת הילד
השופטת ברדנשטין, שדחתה את הבקשה, ציינה בהחלטתה כי "ההורות אינה תלויה בגורל הזוגיות, וגם אינה פונקציה של רצף הקשר מאז נולד הילד ועד למועד ההכרעה בתביעה לביטול צו ההורות הפסיקתי".
עוד ציינה השופטת כי ספק בעיניה אם ניתן לומר בנחרצות, ואף לא בסבירות גבוהה, כי אין כל סיכוי לחידוש קשר בין האם השניה. "אין לשלול תביעה לחידוש קשר גם מצד הקטין", כתבה השופטת, "ועל בסיס התרשמותי מאם ב', מסופקני אם במקרה כזה אם ב' תסרב לאחוז ביד המושטת. דא עקא, ככל ויבוטל צו ההורות, הרי שלא לאם ב' ולא לקטין יהיה מעמד בהגשת תביעה לחידוש הקשר, ובכך יסתם הגולל על חידוש הקשר בין אם ב' לקטין, מהלך שלא יכול להיות חולק כי הוא לטובת הקטין, שהרי טובת הקטין היא לעולם בקיום קשר עם שני הוריו כל עוד אינם פוגעניים כלפיו".
השופטת הוסיפה: "קיימים שיקולים נוספים הקשורים בטובת הילד, מעבר לסוגיית הקשר, ועניינם בזכויות של הקטין מכוח הדין כלפי שני הוריו. כך, במצב הקיים, לקטין שתי אימהות שהן אפוטרופסיות עליו בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. במקרה שבו חלילה האם הביולוגית לא תוכל מסיבה כלשהיא להמשיך למלא את תפקידה כאפוטרופסית, על מכלול הסמכויות, החובות והזכויות הכרוכות בכך על פי החוק, עדיין תהיה לקטין אפוטרופסית נוספת, ספק בעיני אם במקרה כזה, אם ב' לא תמלא דה פאקטו את התפקיד בחלל שנוצר".
_____________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין
_____________________________________________________________
