דיון בכנסת בעקבות סגירת מוזיאון ר"ג: "לא לפגוע בחופש הביטוי"

לאחר סגירת המוזיאון בר"ג בחודש שעבר, ע"י ראש העיר כרמל שאמה הכהן בשל יצירה שנויה במחלוקת, התקיים היום (יום ב') דיון דחוף בכנסת בנושא עצמאות המוזיאונים וחופש היצירה בישראל. הדיון הסתיים ללא הכרעות אך הועלו בו טענות לכאן ולכאן. שאמה הכהן, שהשתתף בישיבה באמצעות זום, לא התנצל על המהלך ואמר: "מנעתי מצב שאב חרדי יגיע עם משפחתו למוזיאון וילדיו ישאלו אותי מדוע משווים אותי לצואה?".

בחודש שעבר פרסם שאמה הכהן פוסט בפייסבוק ובו ביקש מהגולשים להציע אם להסיר או להשאיר יצירה שהוצגה במוזיאון שבה נראה אדם חרדי מתפלל בכותל, לצד הכיתוב: "ירושלים של זהב, ירושלים של חרא". היצירה הוצגה בחלל המוזיאון, שנפתח לאחר ארבע שנות שיפוצים, לצד יצירות נוספות.

בעקבות הפוסט עתר דוד ריב, היוצר, לביהמ"ש, שקבע כי לראש העיר אין סמכות חוקית להסיר את היצירה, בכפוף לחוק המוזיאונים משנת 1983. למרות החלטת ביהמ"ש, הורה שאמה הכהן להוריד את היצירה, דבר שהוביל למחאת האומנים. גם במחאה התערב ראש העיר שקרא לעובדים להפסיק או "לעוף הביתה". בהמשך, נערכו ניסיונות גישור בין הצדדים שלא צלחו, ובינתיים המחאה מצד האומנים גם היא נמשכת.

על רקע האירועים האלו, זומן דיון דחוף בכנסת, שהתקיים היום ובו נכחו חברי כנסת ,איגוד האומנים, איגוד האוצרים, התאגדות מוסדות האמנות בישראל, ומכללת בית לאמנות ישראלית. בדיון נכח דרך הזום גם שאמה הכהן, ועו"ד דן יקיר מטעם האגודה לזכויות האזרח.

התערבות פוליטית

ח"כ אמילי מואטי, שיזמה את הדיון אמרה: "בעקבות מקרים חוזרים ונשנים של התערבות פוליטית בתכנים אמנותיים עולה צורך דחוף בהסדרת מעמדם של מוזיאונים ועצמאותם, תוך בחינת היחסים בין מוסדות אמנות לבין גורמים עירוניים. נוכח פגיעה אפשרית בחופש הביטוי, באומנים ובמוסדות אומנות ביקשתי להעלות את הנושא לסדר יומה של ועדת החינוך, התרבות והספורט".

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן אמר בדיון כי הוא מנע מצב "שאב חרדי יגיע עם משפחתו למוזיאון וילדיו ישאלו אותי מדוע משווים אותי לצואה? בפסח הקרוב יהיו עוד תורים למוזיאון, אתם עוד תראו".

"הבעיה היא כללית ולא פרטית למוזיאון רמת גן", כך לפי ח"כ מוסי רז, "עלינו לשאול מי מקבל החלטות על מה אפשר או אסור להציג במוזיאון ? האם זה הגוף המממן? חייבת להיות הפרדה בין מועצת המנהלים שעניינים הם עסקי ופוליטי לבין אנשי המקצוע – האוצרים. פגיעה בחופש היצירה מסיבה פוליטית היא פגומה מיסודה ואנטי דמוקרטית".

ח"כ עופר כסיף אמר כי בחברה דמוקרטית מתוקנת, מימון מוסדות תרבות אינו מסמיך את המממן להשפיע על התכנים שמציגים אותם מוסדות. "אסור לתת שום אפשרות לשלטונות להתערב בחופש האמנות", אמר. "מניעת מימון היא סוג של צנזורה. לא רק שהיא מונעת מן המצונזר להשמיע את קולו, היא גם יוצרת אפקט צינון ומשתיקה קולות דומים בעתיד ויוצרת שיח חד ממדי רודני למעשה".

תרבות בועטת

לדברי ח"כ כסיף, יש לכך תקדים בבג"צ שאומר "העקרון המקובל של חרות הביטוי במדינת ישראל מאפשר להשמיע דברים קשים ופוגעים גם כשאינם מוצאים חן בעיני מישהו […] חופש הביטוי נסוג רק במקום שהפגיעה בסדר הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה. כאשר הפגיעה אינה קשה, רצינית וחמורה, יש ליתן ביטוי לחופש הביטוי".

מנגד כ"ח שרון השכל , ‎‏‏יו״ר ועדת החינוך, התרבות והספורט טענה כי היא בעד חופש הביטוי אך כאשר אמנות עלולה לפגוע ברגשות, צריך להיות שיקול דעת להציגה במקומות לאומיים.

ד"ר גליה בר אור, אוצרת מוזיאלית בכירה ונציגת איגוד האוצרות ואוצרים אמרה: "אמנות תפקידה גם להעיר ולעורר מחשבה אחרת, ולעתים קשה לציבור לקבל אותה. חלק מהיצירות הגדולות נראו בזמנן לא מובנות והותקפו ולעתים שלטון עושה שימוש פופוליסטי של מורכבות האמנות".

"חברה ותרבות חפצת חיים", אמר עו"ד ד"ר בר אור, "שמבקשת להגיע להישגים צריכה לבדל את התערבות פוליטיקאים, ליצור מבנה, נורמות, ובסיס המשפטי, שימנע התערבות בתכני תרבות. הפניה לוועדה היא עקרונית: משרד התרבות הוא המגן של הפעולה התקינה, והגופים בתוך משרד התרבות הם אלה שצריכים לפעול. פעם ראשונה בתולדות המוזאונים, ראש עיר רואה עבודה בפתיחת תערוכה ויוצא במסר פומבי של התערבות באוצרות ומסיר עבודה מתצוגה"