שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, עינת רון, אישרה את הסדר הטיעון שנחתם בין הפרקליטות לבין ח"כ חיים כץ וגזרה עליו מאסר על תנאי של חצי שנה וקנס כספי בגובה של 75,300 שקלים ולא יוטל עליו קלון. "אין המדובר במרמה ו/או בהפרת אמונים ואף לא בניגוד אינטרסים, שכן על פי עובדות כתב האישום שהוגש מדובר באי קיום חובת הגילוי הנאות. מכאן, שבסוג זה של מעשים מצויים מעשיו של הנאשם ברף התחתון״, כתבה השופטת בגזר הדין.
כזכור, במסגרת ההסדר ח״כ כץ הודה והורשע בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים, בעקבות חוק שקידם לפני כעשור לטיפול בתופעת ה"תספורות" במשק. כמתואר בכתב האישום, כיהן כץ כחבר כנסת וכיו"ר וועדת העבודה, הרווחה והבריאות מתוקף תפקידיו אלה היה הנאשם בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. עוד צוין, כי הנאשם פעיל בשוק ההון בהיקפים ניכרים ובקיא בתחום זה וזאת מאז 1968.
מרדכי בן ארי הוא איש שוק הון מנוסה, בקיא במסחר בו ובעל מיומנות ויכולות ניתוח גבוהות בשימוש בשוק ההון כאמצעי להפקת רווחים. החל משנת 1999 שימש בן ארי יועץ כלכלי של "אקויטל", שהיא חברת החזקות ציבורית, שהנפיקה אג"ח בהיקפים ניכרים והחזיקה באג"ח בהיקפי גדולים לרבות אג"ח של חברות הנתונות בקשיים.
במסגרת תפקידו בחברה עסק בן ארי במסחר בניירות ערך בחשבונות החברות בקבוצה. בצד אלה ניהל בן ארי את תיק ניירות הערך של חשבונותיו הפרטיים ואלה כללו, בין היתר, החזקות באג"ח.
מערכת יחסים קרובה
על פי הרשעתו של כ"ץ, בינו לבן ארי התקיימה מערכת יחסים אישית חברית קרובה ביותר והשניים נהגו להיפגש תכופות. הנאשם רחש הערכה רבה ליכולותיו ולכישוריו של בן ארי בתחום ההשקעות והמסחר בשוק ההון, וגם נושאים אלה היוו חלק מהשיח החברי ביניהם. מערכת היחסים כללה גם היבטים כלכליים. הנאשם נהג לבוא למשרדו של בן ארי ולצפות בפעילותו ומדי פעם פעל בדרך דומה בחשבונותיו שלו. במהלך פגישות אלה נהג בן ארי להשיב על שאלותיו של הנאשם בנוגע למסחר בניירות ערך ולהבהיר לו את מהלכיו. היה בכך ערך כלכלי של ממש בעבור הנאשם.
עוד על פי הכרעת הדין, במסגרת תפקידו כח"כ וכיו"ר ועדה, פעל הנאשם לקידום הליכי חקיקה שנועדו להתמודד עם גל ה"תספורות" בחברות הציבוריות, באמצעות חיזוק מעמד בעלי האג"ח מול בעלי השליטה. במסגרת זו, במחצית שנת 2010 נועץ הנאשם עם בן ארי והלה העלה רעיון לשינוי סדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פרעון, או כאלה שאינן יכולות לשלם את חובן.
הרעיון של בן ארי היה מקובל על הנאשם והוא החל לפעול לקידומה של הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44)העוסקת בתחום זה. ב-11 באוקטובר 2010 הניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת כהצעת חוק פרטית מטעמו. על פי הצעת חוק זו יידחה פירעון ההתחייבויות כלפי בעלי שליטה בחברה המחזיקים בתעודות התחייבות, עד לאחר שייפרעו במלואן ההתחייבויות כלפי מחזיקים אחרים בתעודות ההתחייבות, דבר שיעניק לציבור המשקיעים הרחב יתרון כלכלי משמעותי. הנאשם ראה בתיקון זה תיקון חברתי חשוב והוא פעל לקידומו בכנסת במטרה להיטיב עם הציבור הרחב. הנאשם היה מודע לכך כי לתיקון יש גם השפעה על האינטרסים הכלכליים של בן ארי.
חובת הדיווח
בשנת 2010 התקיים במליאת הכנסת דיון מוקדם באשר לתיקון. בדיון נמסר לנאשם כי ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יבוצעו בתיאום עם משרד המשפטים, האוצר ועם הרשות לניירות ערך.
הדיון נותב לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו של הנאשם, באופן שאפשר לנאשם שליטה על הליכי קידום הצעת החוק.
הנאשם פעל להבטיח את קידומו המהיר של התיקון. במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2010 קיימה הוועדה בראשותו של הנאשם מספר ישיבות בהן נדונה הצעת התיקון. למרבית הדיונים הזמין הנאשם את בן ארי כמומחה בתחום האג"ח. בן ארי נטל חלק פעיל בישיבות, תוך שהסביר לחברי הוועדה ולנוכחים אחרים את הצורך בשינוי ההסדר החוקי – כל זאת בתמיכתו הגלויה של הנאשם. הנאשם אף הציע כי בן ארי ייטול חלק יחד עם משתתפים אחרים בדיונים בניסוח ההצעה עם היועמ"ש של הוועדה.
הנאשם לא מסר לחברי הוועדה או לגורמים אחרים שליוו את עבודתה כל מידע על מערכת היחסים האישית בינו לבין בן ארי שטמנה בחובה, כאמור, גם היבט כלכלי וכן לא מסר דבר על כי התיקון היה פרי רעיונו של בן ארי ועל טיב האינטרסים שבהם אחז בן ארי בהצעת החוק.
פגיעה באמון הציבור
השופטת רון, שקיבלה לבסוף את הסדר הטיעון, ציינה כי יש לשקול את מעמדו ותפקידו של הנאשם אותה עת וכרום מעמדו לצפות ממנו לנורמות התנהגות ראויות וללא רבב. במעשים בהם הורשע הנאשם יש כדי לפגוע באמון הציבור.
״עם זאת", כתבה השופטת, "אין המדובר במרמה ו/או בהפרת אמונים ואף לא בניגוד אינטרסים, שכן על פי עובדות כתב האישום שהוגש מדובר באי קיום חובת הגילוי הנאות. מכאן, שבסוג זה של מעשים מצויים מעשיו של הנאשם ברף התחתון״.
השופטת הוסיפה: ״אמנם מדובר במעשה פסול ולא ראוי, אך אין להתעלם מכך שהוא נעשה במסגרת קידום לתיקון חוק שעתיד היה להיטיב עם הציבור הרחב ולתקן עיוותים. כלל ועיקר לא נדיר כי גורמים שונים מוזמנים אל וועדות הכנסת לתרום מהידע שלהם ומניסיונם לנושאים הנידונים בוועדות, על כן, בעצם זימונו של בן ארי לישיבות הוועדה לא היה פסול. הפסול כאמור נוגע לחובת הגילוי הנאות שחלה על הנאשם״.
_________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת עינת רון
__________________________________________________________
