למרות המחדלים: לא תבוטל הרשעתו של רפי רותם בהטרדה

הרכב של 7 שופטי עליון קבע כי במסגרת הליך פלילי אין מקום לבחינת מידתיות ההחלטה על הגשת כתב אישום וכי טענות אלו יבחנו במסגרת דוקטרינת ההגנה מן הצדק
אייל חן |
רפי רותם. צילום: פלאש 90

הרכב מורחב של בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות, קבע היום (יום ד') ברוב דעות כי במסגרת ההליך הפלילי אין מקום לבחינת הסבירות והמידתיות של ההחלטה להגיש כתב אישום, וכי ככל שנאשם מעלה טענות מסוג זה יש לבחון אותן במסגרת דוקטרינת "הגנה מן הצדק".

בית המשפט העליון קיים דיון נוסף בהרכב של שבעה שופטים בנוגע לעניינו של רפי רותם, עובד רשות המסים לשעבר, אשר הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק, העלבת עובד ציבור והפרת הוראה חוקית. בית משפט השלום הרשיע את רותם בחלק מן העבירות שיוחסו לו. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו ונקבע, בין היתר, כי ההרשעה בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק בטלה היות שעצם ההחלטה על העמדתו לדין בעבירות אלה לא הייתה מידתית.

במסגרת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נקבע בדעת רוב כי במסגרת התיק הפלילי לא היה מקום לערוך ביקורת שיפוטית על סבירות ועל מידתיות ההחלטה להגיש כתב אישום. בעקבות פסק דין זה קיים בית המשפט העליון דיון נוסף שהתמקד בשלוש שאלות: מהי הערכאה המתאימה שבה יש לדון בטענות נאשם נגד עצם ההחלטה להעמידו לדין? מהי המסגרת הדוקטרינרית שבאמצעותה על בית המשפט לבחון את טענות הנאשם? וכיצד יש להתייחס לטענת נאשם כי ההחלטה להעמידו לדין אינה סבירה או מידתית.

אין מקום לטענות

בפסק הדין בדיון הנוסף נפסק פה אחד כי על הנאשם להעלות את מכלול טענותיו כנגד ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו במסגרת ההליך הפלילי . כמו כן, נפסק פה אחד כי בכפוף להוראות חיקוק מיוחדות בדין הפלילי, המסגרת הדוקטרינרית המתאימה לדיון בטענות הנאשם נגד החלטת התביעה להגיש נגדו כתב אישום היא הגנה מן הצדק המעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

אסתר חיות
הנשיאה אסתר חיות, ארכיון

לצד זאת, נפסק ברוב דעות (המשנה לנשיאה ניל הנדל, השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופט אלכס שטיין כנגד דעתם החולקת של הנשיאה אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט יוסף אלרון), כי אין מקום להעלות טענות בדבר אי-סבירות או אי-מידתיות נגד הגשת כתבי אישום. במקום זאת, כך דעת הרוב, ניתן לטעון כי בהגשת כתב האישום נגד הנאשם יש משום "סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" במובנו של סעיף 149(10) ("ההגנה מן הצדק").

ככל שעולות טענות לחוסר סבירות ולחוסר מידתיות בהגשת כתב האישום, על בית המשפט לבחון אם טענות אלו עומדות במבחנים של "הגנה מן הצדק".

לבסוף, בעניינו של המבקש, מר רפי רותם, נקבע פה אחד כי יש להותיר על כנה את הרשעתו בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

______________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת אסתר חיות

______________________________________________

עו"ד מיכאל כרמל

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות