שופט בית משפט השלום בירושלים, ירון מינטקביץ, הרשיע נאשם במעשה מגונה בנערה כבת 17, בעלת צרכים מיוחדים. השופט זיכה את הנאשם מסעיף הטרדה מינית לאחר שקבע כי לא ברור האם המתלוננת הראתה לו באופן ברור שאינה מעוניינת בהתייחסויותיו. "אכן, מוכר בחנות אינו אמור לשאול לקוחה קטינה, צעירה ממנו בכחמישים שנה, על חיי המין שלה, ואין לי ספק כי המתלוננת לא הסכימה לכך שהנאשם יציג לה שאלות פולשניות הנוגעות לענייניה הפרטיים ביותר, אך בכך לא די. לאחר שמיעת העדויות, נותר ספק בשאלה האם המתלוננת נתנה ביטוי ברור לכך שאינה מעוניינת לשוחח עם הנאשם על נושא זה", לשון הכרעת הדין.
נגד הנאשם הוגש כתב האישום בו יוחסו לו עבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה. על פי כתב האישום, בתקופה הסמוכה לחודש אפריל 2021 עבד הנאשם בחנות ירקות בישוב סמוך לירושלים, בה נמכרו גם מוצרי מזון נוספים, אשר נערה כבת 17 בעלת צרכים מיוחדים נהגה לערוך בה קניות מעת לעת. במספר הזדמנויות שאל הנאשם את המתלוננת האם יש לה חבר, והיא השיבה לו בחיוב, על מנת שיפסיק לשאול אותה על כך.
הסנגור דרש: זיכוי
כמו כן, נטען באישום, הנאשם שאל את המתלוננת האם קיימה יחסי מין והציע לה ש"כל פעם שהיא צריכה" שתבוא אליו והוא ישלם לה ושאל מתי הם "יהיו חברים", והמתלוננת לא השיבה לו.
באחד הימים הגיעה המתלוננת לחנות והנאשם שב ושאל אותה האם יש לה חבר והאם היא קיימה איתו יחסי מין, וכן שאל איך היא תוכל להיות חברה שלו, אם כבר יש לה חבר. הנאשם ביקש מהמתלוננת שתתקרב אליו, ליטף את לחיה ואז נגע בה בצואר ובחזה מעל הבגדים. המתלוננת הזיזה את ידו של הנאשם ונרתעה לאחור אך הנאשם יצא מאחורי הדלפק ואמר למתלוננת להתקרב אליו.
המתלוננת נענתה לנאשם והתקרבה אליו והוא חיבק אותה ונגע בחזה שלה ובבטנה מעל בגדיה. המתלוננת הסיטה את ידו של הנאשם וברחה מהחנות אל ביתה בבכי והסתגרה בחדרה.
התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם. לדבריה, עדות המתלוננת היתה מהימנה והתנהלותה לאחר המעשים המיוחסים, כמו גם עדות הוריה שהעידו על מצבה הנפשי מחזקים את דבריה. ביחס לחוות הדעת טענה, כי מהמסמכים שהוגשו לא עולה מניעה לקבוע ממצאים מחייבים על סמך עדותה. ביחס להטרדה המינית טענה, כי המתלוננת הראתה לנאשם כי אינה מעוניינת בשאלותיו המיניות בכך ששתקה והיא סיפרה לו כי היא בזוגיות על מנת שיעזוב אותה. כמו כן הפנתה לסתירות שונות בדברי הנאשם.
מנגד, הסנגור, ביקש לזכותו. לדבריו, חברתו של אחיה של המתלוננת היתה הראשונה לשמוע ממנה על שקרה והמנעות המשטרה מלחקור אותה מהווה מחדל ועל בית המשפט להניח כי עדותה היתה מסייעת לנאשם. עוד טען, כי לא ניתן לקבל את גירסת המתלוננת ככתבה וכלשונה, שכן דבריה אינם הגיוניים ויש בהם סתירות. בתוך כך תהה מדוע המתלוננת חזרה לקנות בחנות לאחר שטענה כי הוטרדה שם ואיך הוריה אפשרו זאת והפנה בהקשר זה לחוות הדעת, ממנה עולה לדבריו כי המתלוננת המציאה בעבר דברים.
למה לא אמרת "לא"
השופט מינטקביץ קבע לבסוף כי לאור התרשמותו הישירה מהעדים והראיות שהוצגו, כי יש לקבל את דברי המתלוננת וניתן לקבוע על סמך דבריה ממצאים מחייבים ברמת הודאות הנדרשת, בכל הנוגע למעשה המגונה שביצע בה הנאשם.
עם זאת, כך לפי הכרעת הדין, נותר חוסר בהירות מסוים בדברי המתלוננת בכל הנוגע לאמירות המהוות לשיטת התביעה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, ומספק זה יהנה הנאשם.
"עדותה של המתלוננת היתה עקבית והגיונית, ולא נמצאו בדבריה סתירות או פרכות, וחקירת הנגדית לא שחקה מדבריה", כך כתב השופט מינטקביץ בהחלטתו. "כמו כן, תגובותיה הרגשיות של המתלוננת תאמו את האירועים עליהם העידה והדגמותיה ותגובותיה הגופניות תאמו את התוכן המילולי של הדברים. אני ער לכך שהמתלוננת סובלת מיכולות מונמכות, ועל כן יש לבחון את דבריה בזהירות. עם זאת, לא ראיתי כי יש בכך כדי לפגוע במשקל דבריה של המתלוננת ולמנוע מלייחס לעדותה את מלוא המשקל".
בהתייחסותו לסעיף האישום על הטרדתה המינית של הנערה, ציין השופט מינטקביץ כי "אכן, מוכר בחנות אינו אמור לשאול לקוחה קטינה, צעירה ממנו בכחמישים שנה, על חיי המין שלה, ואין לי ספק כי המתלוננת לא הסכימה לכך שהנאשם יציג לה שאלות פולשניות הנוגעות לענייניה הפרטיים ביותר, אך בכך לא די. לאחר שמיעת העדויות, נותר ספק בשאלה האם המתלוננת נתנה ביטוי ברור לכך שאינה מעוניינת לשוחח עם הנאשם על נושא זה".
__________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט ירון מינטקביץ
__________________________________________________
