בית משפט השלום בירושלים גזר השבוע את עונשו של הנאשם ציגאן ליטבין, שהורשע בהסדר טיעון בינואר השנה. ראשיתו של המקרה הוא בלילה טראגי בירושלים בשנת 2010 שזיעזע את המדינה, אז מצאו את מותם שני צעירים, לי ותקין בת 16 וראולף זיינוב בן 21, לאחר ששתו כמות גדולה של סם מסוג מתאדון.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
נגד ליטבין הוגש כתב אישום חמור, שכלל עבירות של גרם מוות ברשלנות, זאת בנוסף לעבירות של הספקת סם מסוכן. לאחר הסדר הטיעון עם הפרקליטות תוקן כתב האישום, המתאר את השתלשלות האירועים באותו לילה. ליטבין מצא תיק במרכז ירושלים בו היו שמונה בקבוקי סם מתאדון. על הבקבוקים היה רשום כי הם מכילים סם מתאדון, והוא ידע זאת ורוקן את כל שמונת הקבוקים לבקבוק אחד גדול.
בהמשך פגש ליטבין בארבעה צעירים ביניהם שני המנוחים. ליטבין נתן לאחד מהם ללגום מהסם, וזה אמר לו כי החומר חזק ביותר ושלא יעביר לאחרים. זיינוב ביקש גם הוא לשתות מהסם, והנאשם נתן לו ללגום פקק אחד. זיינוב אמר לו שהוא לא מרגיש כלום וליטבין ציין בפניו כי הוא שתה כמות גדולה וכדאי שימתין זמן מה עד שתתחיל השפעת הסם, והזהיר אותו שלא ישתה עוד. על אף האזהרה זיינוב המשיך לשתות מהסם וכך גם ותקין.
הלילה התארך, והשעה כבר 4:00 לפנות בוקר. ליטבין ביקש לעזוב את המקום ואמר כי בכוונתו לזרוק את הבקבוק. זיינוב ביקש ממנו להשאיר את הבקבוק אצלו ולא לזרוק אותו ואכן כך היה. ארבעת הצעירים המשיכו לדירתם, שם המשיכו לשתות מהסם, וכתוצאה מכך הקיאו מספר פעמים.
אחד מהצעירים חש ברע והלך לבית חולים לקבל טיפול רפואי, שם עבר שטיפת קיבה והחדרת נוזלים לגוף. הצעיר התקשר למנוחים, ותקין וזיינוב וביקש מהם להגיע גם לטיפול רפואי, אך הם צחקו. בהמשך היום נגרמה להם כאמור הרעלה חריפה ולמרבה הצער הם מצאו את מותם.
"שהוא יבין שהרס לי את החיים"
ליטבין הופנה לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי מדובר ברווק בן 31, בן יחיד להורים גרושים שעלה ארצה עם אמו בלבד בגיל 10. אביו סבל מהתמכרות קשה לאלכוהול ונהג באלימות פיזית קשה כלפי אשתו וגם כלפי ליטבין. נעוריו היו רצופים תלאות, הוא נשלח לפנימיה דתית שם סבל מאלימות מתמשכת, ולאחר מכן עבר בין פנימיות נוספות. בשלב מסוים עזב את הפנימיה, חבר לחבורה שולית והחל לצרוך אלכוהול וסמים. ליטבין היה חסר קורת גג במשך מספר שנים, ואף ריצה עונש מאסר של שמונה חודשים עקב עבירות אלימות.
באחד הדיונים ניתנה רשות הדיבור להוריה של ותקין, שסיפרו כי הייתה ילדה חכמה ומחוננת, חברתית ומקובלת. "קיבלה כל מה שילד יכול לחלום לקבל, משפחה, בית, חברים, חוגים", אמר אביה. הוריה הוסיפו כי לאחר שהכירה את זיינוב היא "הלכה שבי אחריו". האם ביקשה מליטבין שיבקש סליחה. "אני לא כועסת, אני מבקשת שהוא יגיד לי סליחה ושהוא יבין שהרס לי את החיים".
ילדי הירח
השופט שמואל הרבסט קבע כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהנאשם ידע ששתיית הסמים תביא למותם של המנוחים, אך יחד עם זאת ידע שמדובר בסם חזק ומסוכן. "נראה כי באותו לילה נמהר ובאותה חוויה קשה שהיו מעורבים בה מספר צעירים, היו מספר תחנות,אשר בהן היו לנאשם הזדמנויות לעצור ולמנוע את התוצאה המצערת".
"עם זאת", הוסיף השופט, "יש להגיד באופן ברור ונחרץ כי, ככל הנראה, ועד היכן שהבנתנו המשפטית מגעת, הרי שעיקרה האחריות במקרה דנן, אינו נופל תחת ידיו של הנאשם".
בסופו של דבר קבע השופט כי ליטבין ירצה 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות ו-3 חודשי מאסר על תנאי. את גזר הדין בחר לסיים השופט בשירו של אהוד מנור:
"אחד אחד היו נאספים..
חולמים ביחד ועפים
ילדי הירח
ילדים יפים"
לאחר מכן פנה בקריאה לגורמי הרווחה והאכיפה: "באשר ליתר המעורבים, חברים, גופי הרווחה, משטרת ישראל ועוד – יבדוק ויפשפש כל אחד מהם בפעולותיו ויבחן האם יוכל להגיד כי "ידיו לא שפכו את הדם הזה". זירתו של המעשה הנורא הוא ב"כיכר הירח" בירושלים, וגיבוריו הטראגיים היו ילדים של ממש. ב"כיכר הירח" אירע המעשה ו-"ילדי הירח" הם אשר נפגעו כתוצאה ממנו. זה המקום לדאוג כי מקרים כאלה לא יישנו עוד, וכי זקני העיר, המשטרה ורשויות הרווחה יפעלו כדי למנוע מוות מיותר שכזה מילדי ירח נוספים".
.
