שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה שפירא, גזרה ארבע שנות מאסר לשלום מרון, נאשם בריבוי מעשים מגונים ושימוש בגופן של קטינות לעשיית פרסום תועבה ויצירת חומרים פורנוגרפיים. השופטת גם הורתה לו לפצות 13 מתלוננות 58 אלף שקלים ביחד. "העבירות בוצעו בדרך מתוחכמת של ניצול הסכמתן של הנפגעות, אשר הושגה במרמה. ואולם דווקא עובדה זו היא שיצרה אצל הנפגעות תחושת שליטה שהתבררה בדיעבד ככוזבת, הובילה אותן לטשטוש הגבולות ולחוסר ההבנה כי הן משמשות כלי לסיפוק יצריו של הנאשם, והיא שגרמה לנפגעות לתחושות אשמה והלקאה עצמית, בושה וחרדה", נכתב בגזר הדין.
כתב האישום תיאר מסכת ארוכה של עבירות שבוצעו על ידי הנאשם במשך כשנתיים וחצי, במסגרת תכנית שרקם לייצור חומרים פורנוגרפיים, בין היתר תוך שימוש בגופן של קטינות. מרון, החזיק בשני חשבונות ברשת החברתית אינסטגרם בכינויים מתחלפים, ובחשבון ברשת החברתית פייסבוק, ותיאר את עצמו כצלם מקצועי.
באחד מהחשבונות השתמש הנאשם בתמונתו של קרוב משפחתו ללא ידיעתו והסכמתו של הקרוב, כתמונת הפרופיל. הנאשם תקשר עם חלק מקורבנותיו באמצעות יישומוני השיחוח שברשתות אלה.
הציע צילומים מקצועיים
בנוסף, כך לפי האישום, השתמש הנאשם בתמונתו של אותו קרוב, ללא ידיעתו והסכמתו, כתמונות הפרופיל שלו ביישומון וואטסאפ, שגם באמצעותו תקשר הנאשם עם חלק מקורבנותיו. משנת 2016 ועד למעצרו פרסם הנאשם במספר הזדמנויות, פרסומים בחשבונות האינסטגרם שלו, שבהם קרא לנשים, לרבות קטינות כבנות 16-12, החפצות להצטלם בעבור תשלום כספי, ליצור עמו קשר בטלפון שמספרו פורסם.
לבנות שפנו אליו הוא צילם בעירום בתנוחות מיניות ואף אלה שלחו לו תמונות וסרטונים וביקש מאחת מהן אף לאתר עבורו קטינות נוספות מתחת לגיל 12 בעלות "מבנה גוף קטן" וחזה קטן, שיצטלמו בעירום וישלחו לו את הסרטונים תמורת תשלום כספי.
השופטת שפירא ציינה בגזר הדין כי הערכים המוגנים באמצעות עבירות המין, שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה והפגיעה בפרטיות הם שמירה על שלמות הגוף, שלוות הנפש, הפרטיות, הכבוד והביטחון האישי של אדם ובפרט של קטינים, אשר פגיעה מינית בהם בשל גילם הצעיר ופגיעותם הרבה, יש בה כדי להשפיע בצורה קשה ועמוקה על אישיותם, על התפתחותם ועל התנהלות חייהם.
השופטת: "פגיעה מתוחכמת"
"הגם", נכתב בגזר הדין, "שמעשיו של הנאשם בוצעו כלפי עשרות נפגעות שונות, במקומות שונים ולאורך פרק זמן ממושך של כשנתיים וחצי, והגם שחלק מהמעשים מבססים עבירות מין, בעוד שביחס לחלקם האחר הואשם הנאשם בעבירות שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, הם כולם היו חלק מתכנית עבריינית כוללת של הנאשם, שתכליתה הייתה ייצור עצמאי של חומרי פורנוגרפיה… לפיכך, יש להתייחס אל כלל המעשים כאל אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, תוך מתן ביטוי להיקף המעשים, היקף העבירות ומספר הקורבנות".
לדברי השופטת שפירא, "העבירות אף לא בוצעו בכוח או באלימות, אלא בדרך מתוחכמת של ניצול הסכמתן של הנפגעות, אשר הושגה במרמה. ואולם דווקא עובדה זו היא שיצרה אצל הנפגעות תחושת שליטה שהתבררה בדיעבד ככוזבת, הובילה אותן לטשטוש הגבולות ולחוסר ההבנה כי הן משמשות כלי לסיפוק יצריו של הנאשם, והיא שגרמה לנפגעות לתחושות אשמה והלקאה עצמית, בושה וחרדה. אלה תוארו בצורה נוגעת ללב בתסקיר נפגעת העבירה ובהצהרות הנפגעות, ויש להניח כי נזקים דומים במהותם, אף אם בעוצמות משתנות, נגרמו גם ליתר הקורבנות".
______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא
______________________________________________________
