שופטת בית משפט השלום באשדוד, ליאת שמיר, גזרה מאסר בפועל למשך שנה וקנס בסך 30 אלף שקלים, על נתנאל בן משה, זאת בגין ייצור ומכירת סטרואידים אנאבוליים ללא היתר וכן עבירות על פקודת מס הכנסה.
על פי כתב האישום, הנאשם, תושב קריית גת, בעל עסק לממכר תוספי תזונה, ודמות מוכרת בקהילת מפתחי הגוף בישראל. הוא אינו רוקח, ואינו בעל השכלה רפואית כלשהי ואף על פי כן ייצר, החזיק, שיווק ומכר הן למפיצי משנה והן ללקוחות פרטיים, תכשירים שהינם "סטרואידים אנאבוליים" באבקה, בנוזל או בטבליות וכן תכשירים נלווים ועל אף שאינו בעל היתר או רישיון לעסוק בייצור, שיווק או מכירת התכשירים.
את חומרי הגלם, כך תואר בכתב האישום, רכש בירושלים, קלקיליה וסין וייצר את התכשירים האמורים מבלי ששמר על תנאי ייצור אחסנה וסימון נאותים. ללא שמירה על ניקיון וסניטציה, בקרת איכות מספקת, אבטחה, תיעוד והיגיינה. כמו כן, צוין בכתב האישום המתוקן כי הנאשם לא דיווח על הכנסותיו בתקופות הרלוונטיות, השמיט הכנסה במזיד וזייף פנקסים.
סכנה לשלום הציבור
התביעה, טענה כי הערך החברתי שנפגע הינו שלום הציבור ובריאותו. לטענתה, חומרת המעשים נלמדת מהתכנון שקדם לביצוע העבירות, מהיקף העבירות ומשך ביצוען, מהעובדה שהנאשם רקח וייצר הסטרואידים במעבדה שהקים, בתנאים לא נאותים, ודאג להפיצם תוך שהוא נשאר אדיש לנזק הגופני שנגרם ללקוחותיו בשל צריכת התכשירים.
התביעה הדגישה כי הנאשם רקח מספר תכשירים שונים לטבלייה אחת ושיווק התכשירים לאחר שהשתמש על גבי האריזות במדבקות בעלות שם מותג מוכר, אשר הכילו פרטים כוזבים על הרכב התכשיר, מועד תפוגתו, מקום ייצורו ותנאי אחסנתו. כך עשה גם בתכשירים אותם רקח לנוזל הזרקה ועוד, ציינה כי הנאשם הפיק רווח משמעותי בשל מעשי העבירה, שהגיע לסכום של 679 אלף שקלים.
הנאשם תיאר בעדותו את החרטה העמוקה ממעשיו, את השינוי שנערך בחייו ואת המצוקה הגדולה אליה נקלע בעקבות מעצרו בתיק זה והגשת כתב האישום נגדו. הנאשם תיאר את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו, את השימוש בסטרואידים כחלק מהעיסוק בפיתוח שרירי הגוף, וטען כי גם היום משתמש בסטרואידים, המקובלים בתחום זה של הספורט ומותרים לשימוש. לדבריו, בעקבות האירוע איבד את כל שהיה חשוב בחייו ואף התגרש ונטל אחריות מלאה על מעשיו וביקש להתחשב בעונשו.
ענישה ברף התחתון
השופטת שמיר שגזרה כאמור על הנאשם שנת מאסר ציינה כי הוא היה מחולל העבירות, הדמות המרכזית שמאחורי הפרשה האמורה, היזם והמוציא לפועל.
"הנאשם", כתבה השופטת בגזר הדין, "היה הכוח שהניע המעשים, הוא שייבא את חומרי הגלם ממקומות שונים בעולם, מהל, זיקק וערבב אותם במעבדה שהקים במחסן ששכר במיוחד לצורך כך, ושיווקם לגורמים מתחום הספורט ולסוכני משנה. במעשיו אלו יצר הנאשם את השרשרת העבריינית ואין מחלוקת כי חלקו גדול ומשמעותי משאר הנאשמים בפרשה".
השופטת שמיר הוסיפה: "מכל שהובא בפני התרשמתי כי הנאשם שבפניי עבר הליך טיפולי משמעותי שהוביל לשינוי דרכיו ולשיקום חייו, בסופו של ההליך הבין הנאשם את החומרה שבמעשיו וחזר לנהל שגרת חיים נורמטיבית חיובית. על אף שלא שוכנעתי כי היה די בהליך הטיפולי כדי להצדיק סטייה מהמתחם, מצאתי כי יש בשיקומו של הנאשם, במקרה זה, כדי להשפיע על מידת העונש שיוטל עליו. במכלול השיקולים ובהתחשב בחומרת המעשים, בהליך הטיפולי המשמעותי אותו עבר הנאשם, יחד עם העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, לטעמי, יש מקום לקבוע העונש ברף התחתון של המתחם".
_____________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ליאת שמיר
_____________________________________________________
