שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברנט, הרשיעה, על פי הודאתו, את שמעון (שימי) בן דוד, ששימש סגן מנהל אגף חוזים רכש ולוגיסטיקה בחברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) בעבירה של לקיחת שוחד ובשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים.
במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום מתוקן במסגרתו בן דוד הודה כי בעת ששימש סגן מנהל אגף החוזים בנתיבי ישראל קיבל שוחד בסך של 9,000 שקלים מיוסי קורצוולד שהיה מודד מוסמך אשר סיפק שירותי ייעוץ לנתיבי ישראל; קורצוולד, אשר הועמד לדין בנפרד והורשע, נתן את השוחד לבן דוד במשרדו של בן דוד, בשלוש הזדמנויות שונות, והציגו בתחילה "כמתנה לחג".
מתנה לחג
בנוסף, בן דוד הודה כי בעת עבודתו בחברה היה מצוי ביחסי חברות וקרבה עם מוריס בר-גיל, הבעלים של שתי חברות שסיפקו שירותים לנתיבי ישראל, ועם יצחק ונונו וליאור לנקרי שסיפקו אף הם שירותים לנת"י באמצעות חברות שבבעלותם. בר-גיל, ונונו ולנקרי העניקו לנאשם במסגרת יחסי החברות ביניהם מתנות יקרות ערך ואף טסו איתו לחו"ל.
במקביל, הודה בן דוד, כי פעל בעשרות ישיבות בענייניהן של החברות שבבעלותם, זאת בעת שהוא משמש יו"ר ועדת מכרזים בנתיבי ישראל, וכי עשה זאת בעת שהוא מצוי בניגוד עניינים נוכח יחסי החברות איתם.
נציין, כי בר-גיל, ונונו ולנקרי, הועמדו לדין בנפרד, הורשעו ונדונו למאסרים בעבודות שירות ולקנסות של בין 700 אלף שקלים ל-900 אלף שקלים.
במסגרת הסדר הטיעון, סוכם כי הפרקליטות תבקש להטיל על בן דוד 13 חודשי מאסר בפועל וקנס או מאסר נוסף תמורתו וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה.
פרשת נתיבי ישראל
כתב האישום בו הודה בן דוד הוא חלק מפרשת 618, אשר מכונה "פרשת נתיבי ישראל" – פרשת שחיתות רחבת היקף שנחקרה ע"י חוקרי יחידת יאל"כ של להב 433 ופקיד שומה חקירות תל אביב, ובה הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שלושה עשר כתבי אישום שונים.
הציר המרכזי של הפרשה סובב סביב עבירות שחיתות שבוצעו בחברה הממשלתית במשך כעשור, על ידי מנהלים ועובדים בה, וכן על ידי ספקים חיצוניים בהם מנהלי פרויקטים, קבלנים ונותני שירות אחרים.
________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל ברנט
________________________________________________
