בפקודת הסמים המסוכנים (תשל"ג – 1973) קיימת התייחסות ישירה בנוגע לאדם שסחר ואו תווך בפעולה האסורה של סחר בסמים (סעיפים 13, 14 ו-15 לפקודה). בתי המשפט אינם מקלים ראש בכל הנוגע לעבירות של סחר בסמים ובחלק מן המקרים הענישה הקשה (עד 20 שנות מאסר בפועל) נועדה להרתיע אחרים מלעסוק בפעילות זו.
מקרים רבים מעידים על המורכבות הרבה וחשוב לבחון היטב כל מקרה ומקרה – הן מבחינת הראיות המוצגות והן מבחינת הפירושים והכוונות. בית המשפט שם לעצמו להתייחס לאותה מורכבות ובתוך החלטתו מתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, לאופי העבירה, תוצאותיה וכן לנסיבות אחרות שאינן קשורות לעבירה וביניהן האדם שביצע אותה, עברו הפלילי ועוד. כל אלו משפיעים כמובן על כתב האישום ואף על חומרת העונש במקרים בהם ישנה הרשעה.
על מנת להמחיש מורכבות העניין בכל הנוגע להאשמת פלוני בעבירה של סחר בסמים ניתן להתרשם מתיקים המגיעים לפתחו של בית המשפט. תיק המבטא מורכבות זו חל במקרה של א' מגוש דן. מקרה בו הופעלה כנגדו סוכנת סמויה, כשלמולו מוגשים שלושה כתבי אישום בגין סחר בסמים. כנגד א' דרשה התביעה מאסר של שנה וחילוט (החרמה) המכשירים הניידים שברשותו. עורך דינו אשר נבר והעמיק בתיק מצא בעייתיות רבה בחומרי החקירה, הן מדו"חות הפעילות של השוטרת סמויה, מהימנותם של עדי התביעה שהפלילו את א', שיטות חקירה פסולות של החוקרים ושאר סימני שאלה משמעותיים אשר העמידו למבחן אמיתי את סיכויי התביעה להשיג הרשעה בתיק. לאור פעילותו של עורך הדין שינתה התביעה אם האישום לעבירת תיווך בלבד בעבור שלושה חודשי עבירות שירות.
מקרה זה ממחיש כמובן את החשיבות הרבה בשימוש של עורכי דין המכירים ומודעים לתחום הפלילי ובתוכו עבירות הנוגעות לסחר ושימוש בסמים. מרגע המעצר בגין סחר בסמים, התנהלותו של החשוד קריטית ומשמעותית להמשך. דברים שיאמרו במעצרו וחקירתו ואופן התנהגותו והתנהלותו ישפיעו על אם יורשע ובאילו סעיפים ומה תהיה חומרת הענישה.
בימים אלה אני מטפלת בתיק של שתי עסקאות סחר בסמים אשר שונה לתיווך וזאת במסגרת פרשיה של כ- 30 נאשמים. שני הנאשמים הנוספים בכתב האישום נדונו לעונשי מאסר וכך לקוחותיי, וזאת לאור חומרת המעשים. בעקבות ערעור אותו הגשתי לביהמ"ש המחוזי, הוקל העונש ונגזרו על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות בשל מצבו הבריאותי (המהווה גם הוא חלק משיקולי הענישה אותם יש לקחת בחשבון במסגרת התיקון לחוק העונשין, "הבניית שיקול הדעת בענישה").
הזכות הראשונה – היוועצות ושימוש בעורך דין
במקרים בהם יזמינו אתכם להגיע לתחנת משטרה לחקירה ראשונית חשוב מאוד להיוועץ בראש ובראשונה עם עו"ד מהתחום הפלילי וזאת בכדי לקבל, עד כמה שניתן, תמונת מצב בנוגע להזמנה לחקירה ובעבור החקירה עצמה. להכנה עם עוה"ד חשיבות רבה כיוון שזו תחשוף אותנו לתרגילי החקירה ובכך, נבחר, יחד עם עוה"ד, האם כדאי בשלב זה לשמור על זכות השתיקה או אולי דווקא לשתף פעולה עם החוקרים ולמסור להם את המידע שבידינו.
להבין מהו הסטטוס שלנו
חשוב לדעת ולהבין מול חוקרי המשטרה באיזה סטטוס אנו נמצאים. האם הוזמנו לחקירה כעד או כאחד מן החשודים בביצוע עבירת הסחר? בתוך כך, קיימת חשיבות רבה בהבנת זכויותינו כנחקרים, זאת בכדי לממשן ולהבטיח תהליך חקירה הוגן. גם כאן, מעורבותו של עוה"ד חשובה ועליו להיות ״שומר הסף״ שלכם. בזמן שקודם לחקירה יש להבין ולהפנים כי מולכם יושבים חוקרי משטרה מנוסים אשר ישתמשו בלא מעט מניפולציות נגדכן ושהצלחתן תשמש אותם בעת הגשת כתב האישום.
תגובה לכתב האישום והתביעה
במקרים בהם נחקרתם ואתם מואשמים בסחר ואו הפצה של סמים תדרוש התביעה את העונש במסגרת הדיונים בבית המשפט. לאחר השמעת הדרישה לעונש חשוב ל״עשות חושבים״ יחד עם עוה"ד שמייצג אתכם. לא פעם, דרישתה של התביעה תהיה מוגזמת הן למול הראיות והן למול עברכם הפלילי, היה וקיים כזה. האישומים עצמם והדרישה לעונש, מספרים לא פעם את סיפור התביעה והמקרה ועליהם יש להגיב באופן שקול, ענייני ולא מתלהם. במקרים אחדים יש והעונש ייחשב למידתי ומקל ועוה"ד אף ימליץ לקבלו (ייתכן גם שהדרישה לענישה נעשתה לאחר מספר סבבי שיחות בין עוה"ד לתביעה ובה ״הומתקו״ סעיפי כתב האישום ובתוכם הדרישה לעונש) ויש שהדרישה לענישה תהא לא פרופורציונאלית לנעשה ותידרש פעולת-נגד ובה חשוב להעמיק בפרטי החקירה והראיות על מנת להפחית הדרישה לעונש ואולי אף להביא לביטול חלק או כל סעיפי האישום. יידרש מכם להתנהל באופן זהיר בהמשך החקירות ובעבודה מול עורך הדין.
עו"ד אורנת קמרון בוגרת תואר שני עם התמחות במשפט פלילי ופורנזי -אונ' תל אביב וכן מחזיקה בהיתר לייצוג בבתי דין צבאיים מכוח חוק השיפוט הצבאי.
