הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה את ממצאי ההערכה הלאומית לסיכוני הלבנת הון ומהם עולה כי קיים גידול בהלבנת תוצרי הונאות, חשבוניות פיקטיביות וסחר בסמים, שימוש גובר בנותני שירותים פיננסיים לא מוסדרים ובאמצעי תשלום מתקדמים, כמו גם מעורבות ארגוני פשיעה בחברה הערבית בביצוע הלבנת הון. מסקנות הדוח מפרטות גם כיצד השפיע נגיף הקורונה על התנהלותם של עבריינים וארגוני פשיעה. אלו, כך מתברר, הלכו וצברו תאוצה בעולם המקוון והפכו את עבירות ה"פישינג" והונאות הרשת לענף רווחי ביותר עבורם.
ממצאי מסמך הערכת הסיכונים הלאומית, הכוללת את איומי הלבנת ההון העדכניים למשק הישראלי, היקף ההתמודדות מולם והסיכון הנובע מהם לכלכלה הישראלית, וזאת לאחר השלמת הליך תיקופם לשנת 2021. הערכת הסיכונים מספקת נתונים חדשים ופירוט על הסיכונים המרכזיים להלבנת הון בשנים האחרונות, ומסקנותיה מאפשרות לסקטור הפרטי ולגופי האכיפה, הביטחון ולרגולטורים הפיננסים להתכונן ולהתמודד באופן ממוקד ומבוסס סיכון למול הסיכונים העדכניים, ולשמור על יושרת כלכלת ישראל.
מיפוי הסיכונים לכלכלת ישראל
הערכת הסיכונים הלאומית נועדה למפות את סיכוני הלבנת ההון לכלכלת ישראל, לזהות את נקודות התורפה והפרצות המאפשרות לעבריינים להלבין את תוצרי עבירותיהם ולבחון אמצעי בקרה והתמודדות הולמים למולם. ההערכה בוצעה בחלוקה לפי טיפולוגיות (שיטות מרכזיות) להלבנת הון, ולפי עבירות המקור (העבירות הפליליות מהן השיגו העבריינים את הכספים).
מדובר במהלך הנדרש מכח הסטנדרט הבינלאומי של ארגון ה-FATF, המחייב כל מדינה לבצע מדי תקופה הערכת מצב עדכנית של סיכוני הלבנת ההון בשטחה. הערכת הסיכונים הלאומית הראשונה בתולדות ישראל פורסמה בשנת 2018, ובוצעה בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. עם הצורך בעדכונה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הובילה את תהליך הערכת הסיכונים ותכללה את המסקנות הממוקדות שעלו מעשרות הדיונים שהרכיבו את התהליך.
הערכת הסיכונים כללה גם נספח העוסק בהשפעת נגיף הקורונה על הפשיעה הכלכלית והלבנת ההון. הנספח סוקר השפעות על תחומי פשיעה שונים, כגון, סחר בסמים, פשיעה בחברה הערבית, עבירות סחיטת דמי חסות, פשיעת רכוש, עבירות הונאה ופשיעה בתווך המקוון.
עיקרי המסקנות מהערכת הסיכונים הלאומית, כאשר סיכונים מרכזיים להלבנת הון שנובע מעבירות מקור, בדירוג הגבוה ביותר נמצאות עבירות הונאה כאשר התחכום ההולך וגובר בסוגי ההונאות, השימוש בטכנולוגיה מתקדמת והפער אכיפתי (בעיקר בתחום הפורקס) מקשים על ההתמודדות עם התופעה. היקף ההונאות המקוונות, בדגש על מתקפות הפישינג, גדל במאות אחוזים בשנה האחרונה והפך לאחד מהענפים הפליליים הרווחים עבור ארגוני פשיעה בישראל, במיוחד בתקופת משבר הקורונה. ישנו גם גידול בעבריינים ישראלים המבצעים הונאות פורקס כלפי תושבי מדינות אחרות שמלבינים את רווחיהם בישראל.
מעט מתחת לעבירות ההונאה, נמצאות חשבוניות מס פיקטיביות, שהינם תחום פשיעה נפוץ בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, שניתן לבצעו בקלות רבה וחקירתו מורכבת מאוד. לכן, ארגוני הפשיעה משתמשים בחשבוניות פיקטיביות כתשתית להלבנת הון בהיקפים נרחבים. למרות הטיפול הנרחב בתחום על ידי מכלול הגופים – פעילות צח"מים בהובלת משטרת ישראל ומאות תיקי חקירה ברשות המסים – עדיין קיים פער משמעותי בטיפול והגשת כתבי אישום.
סחיטת דמי חסות
גם סחר בסמים הינו סיכון מרכזי מאחר ומדובר בתחום שנע מעבריינים בודדים, לכנופיות סחר ועד לארגוני פשיעה. מרבית הסמים מוברחים לתוך ישראל, למעט סם הקנאביס שמקורו בעיקר בגידול מקומי. בשנים האחרונות הסחר בסמים הפך נגיש יותר, וישנו קושי גובר באיתור התשלום שחלקו מבוצע בנכסים וירטואליים (קריפטו). לצד זאת, הנתונים מעידים כי ניסיונות הלבנת הון שמקורו בעבירות סמים, מזוהים ומטופלים באופן הולם, אך זאת לצד מגמת ענישה ברף נמוך שפוגעת ביכולת ההרתעה.
תחום נוסף הינו סחיטת דמי חסות, תופעה שהתעצמה בשנים האחרונות ומגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה המתנקזים לארגוני הפשיעה בכלל ולארגוני פשיעה במגזר הערבי בפרט. בשנת 2019 לבדה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור זיהתה כ-414 מיליון שקלים שהושגו בפעילות עבריינית זו. הערכת הסיכונים מתייחסת בין היתר לקשר לארגוני הפשיעה וההשלכות החברתיות הכבדות של עבירה זו על חיי אזרחי מדינת ישראל ולקושי לחשוף את מבצעי העבירה.
הפשיעה בחברה הערבית
קצת מתחת נמצא גם הסעיף של ארגוני פשיעה, ששיתופי פעולה אפקטיביים בין רשויות האכיפה בארץ ובחו"ל בשנים האחרונות הובילו למאבק משמעותי בפשיעה החמורה והמאורגנת, גלי מעצרים וכתבי אישום רבים כנגד ראשי ארגוני פשיעה. היחלשות ארגוני הפשיעה הבולטים דאז, לצד חולשת האכיפה בחברה הערבית, הביאה להתחזקות ארגוני פשיעה בחברה הערבית.
אלו, כך לפי הרשות להלבנת הןם, פונים גם לתחומים טכנולוגיים כגון הונאות בזירות סוחר ונכסים וירטואליים, הימורים באינטרנט והונאות "הנדסה חברתית", ופעמים רבות מלבינים את כספם בחו"ל. הארגונים משתמשים בנותני שירותים פיננסים, אנשי קש, עסקאות נדל"ן ועסקים עתירי מזומן להעברת כספיהם.
______________________________________
