שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט עודד מאור, דחה תביעה של משרד עורכי דין על סך כ- 3.5 מיליון שקלים לשכר טרחה שהוגשה על ידם, זאת בשל התיישנות. השופט מאור קבע שעילת התביעה נולדה כבר בשנת 2009 ולכן עילתה התיישנה כבר שבע שנים לאחר מכן, כאשר התביעה הוגשה לבית המשפט רק בשנת 2020.
על פי התביעה, התובעים דרשו שכר בגין קידום תוכנית נדל"ן שביצעו, כשהתובעים ציינו את עבודתם הרבה בהליכים במוסדות התכנון השונים, על שלוש ערכאותיהם, בבית המשפט לעניינים מנהליים, שעות העבודה שהושקעו על ידם לצורך קידום התוכנית ושינוי ייעוד הקרקע, לרבות לימוד החומר, דיונים, ישיבות, פגישות, ניסוח מסמכים כללים ומסמכים משפטיים, ובגין החזר ההוצאות.
לטענתם, כבר מאז שנת 1991 נותנים עורכי הדין לווי וייעוץ משפטי לכל הליכי הייזום ושינוי ייעוד הקרקע, כשהתובע הוא היזם בפועל של התוכנית, ועד החתימה על הסכם השת"פ הוא ומספר אחרים נשאו בכל ההוצאות, החליטו עורכי הדין והתובע לשתף פעולה בנושא מימוש זכויות הבעלים במושא על פי התוכנית.
"אנחנו לא על בימת התיאטרון"
בית המשפט, שדחה את התביעה, אף הורה לתובעים לשלם 60 אלף שקלים הוצאות, הראה שהתובעים כבר פעלו לגביית שכרם עוד בעבר, במועד לשיטת התובעים לא היתה להם זכות לשכר טרחה, והשופט מאור תמה בפסק הדין. "נמצאנו למדים שאת הדרישה לשכר העלה התובע עוד טרם חודש ספטמבר 2011. אם לא נולדה לו כל עילה או זכות באותה עת, מדוע דרש הוא שכר ראוי?!", כתב השופט מאור.
השופט הוסיף כי אחד התובעים קיבל לידיו 20 מיליון שקלים מאת רוכשי מקרקעין בחודש בספטמבר 2009, היום בו עדיין התובעים טענו שאין להם כל זכות: "לא נעלה על הדעת כי ביקל יקבל לידיו סכום כה משמעותי בהעדר זכות שבדין, ואין לחשוד בצד שלישי שהעביר את הסכום ללא שהזכות כבר נולדה".
בית המשפט גם לא אהב את ניסיונם של התובעים להאריך את תקופת ההתיישנות באמצעות העלאת טענות הפוכות אלה שהם העלו בעבר בערכאות קודמות. "ההליכים המשפטיים אינם תכנית כבקשתו של פלוני או אלמוני", כתב השופט. "איננו נמצאים מעל בימת תיאטרון, והצדדים אינם שחקנים, אשר יכולים להחליף דמויות, תפקידים ותסריט כאוות נפשם. על המעוניין לפנות למערכת המשפט לשם קבלת סעד לדבוק בגרסה אחת לאורך ההליכים".
60 אלף שקל הוצאות
השופט מאור העיר לסיכום שככלל, תביעת עורכי דין לשכר טרחה, רצוי שתוגש במועד קרוב ככל הניתן בסמוך לאחר מועד ביצוע הפעולות, ולא תשתהה שנים ארוכות, עד גבול תקופת ההתיישנות.
השופט אף ציטט מספר שופטים, בו סופר על בני עמון שתבעו את ישראל על זכות 300 שנים אחרי שנולדה: "אם זו דרישתך עוד מצאת ישראל ממצרים, מדוע שתקת במשך 300 שנים?! נדמה שהדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו".
_____________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט עודד מאור
____________________________________________________________________
