קרן אור קטנה מכב' השופט עלאא מסארווה

אולם המעצרים הוא העמוס והדחוס ביותר בבית משפט השלום בתל־אביב. בחדר הקטן בעל ריהוט העץ הכהה עוברים בכל יום עשרות עצירים, מלווים בלוחמי יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר. עשרות קרובי משפחה וחברים יושבים באולם, נכנסים ויוצאים לאורך היום. חמישה־שישה טוענים משטרתיים בבגדים אזרחיים מציגים במשך יום הדיונים את טיעוניהם בפני השופטת והקלדנית. הם גם עונים לשאלותיהם של שבעה־שמונה סנגורים, רובם אנשי הסנגוריה הציבורית, שכל אחד מהם עשוי לייצג בכל יום בין שישה לעשרה עצירים, פחות או יותר.
מעצר ימים או בהגדרתו הפורמלית, מעצר לצורכי חקירה, הוא מעצר טרם הגשת כתב אישום, שהוא תחילתו של ההליך ההמשפטי פלילי. שמו ניתן לו כיוון שהוא מוגבל למספר מרבי של ימים. מעצר הוא כלי שיצר החוק שלא לשם ענישה, אלא למניעת שיבוש מהלך החקירה או ביצוע עבירות נוספות על ידי אדם החשוד בביצוע מעשה פלילי. לאחר מעצר ראשוני שאורכו עד 24 שעות, רשאית המשטרה לבקש מעצר ימים של החשוד, כיוון שטרם מוצתה החקירה. הפרוצדורה מוגדרת בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).
בחוק נקבעו כמה קריטריונים למעצר, ורק לפיהם מותר למדינה לשלול את חירותו של מי שטרם הורשע בדין: חשש לשיבוש הליכי חקירה – העלמת רכוש, השפעה על עדים ופגיעה בראיות; חשש להתחמקות מהחקירה ומהליכי המשפט; חשש לביטחון הציבור או המדינה; וקיומם של הליכי חקירה שיכולים להתבצע רק בזמן שהחשוד במעצר. הקריטריונים הללו מפורטים כולם בחוק סדר הדין הפלילי
בכל הארץ אולמות המעצרים נקראים בפשטות מקוממת "אולם מעצרים", בשעה תשע נפתח האולם לציבור, וקרובי המשפחה נכנסים ומתיישבים בשקט. באולם נמצאים כמה מהטוענים המשטרתיים, כמה מהסנגורים. על דוכן השיפוט מתרוצצת קלדנית, מפעילה את המחשבים ופותחת מסמכים. חדי העין שמים לב לאולם מעצרים אחד יוצא דופן בנוף המדכא, שלט קטן עם תוספת מילה אחת, במקום להסתפק בכיתוב "אולם מעצרים" הוסיף כבוד השופט מסארווה את המילה "שחרורים" כמו להעניק תקווה לכל המשפחות שמחכות בחוץ ולומר פה לא רק נשארים אפשר גם לצאת.
ב-2018 ביצעה משטרת ישראל כ-53 אלף מעצרים, וביותר ממחצית המקרים לא הוגש כתב אישום נגד חשודים לשעבר. במקרה שבו אדם נעצר לצורכי חקירה ושוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ובית המשפט סבר שלא הייתה יסוד למעצר, הוא רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לפיצוי. לפי פסיקת בית המשפט העליון, הפיצוי יינתן רק לאחר שהוחלט שלא להגיש כתב אישום.

בחוץ, במזכירות השחרורים, בני משפחות חותמים על ערבות, מפקידים כמה אלפי שקלים ומקבלים לידיהם את קרוביהם המשתחררים.
עצירים אחרים נלקחים בשרשראות האיזוק המצלצלות אל תאי ההחזקה בבית המשפט, משם לרכב של יחידת נחשון, ומשם בחזרה לבית המעצר, להמשך החקירות. בני משפחותיהם, טרוטי עיניים, לפעמים בוכים, לפעמים חסרי מורא, יבואו לכאן שוב בעוד שלושה, חמישה, שמונה ימים, לדיון נוסף בהארכת מעצר.