שופט בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שמואל בורנשטין, קיבל את עמדת רשות המסים, במרבית הסוגיות, בערעורים שהגישה חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ וחברות בנותיה כנגד פקיד שומה י-ם 1 בכל הנוגע לחיוב במס בשנים 2008-2011. פסק הדין החריג של בית המשפט עסק בסוגיית "הרווחים הכלואים" תוך שהוא קובע כי הטבות מס שניתנו לחברות ישראליות תקפות בישראל ולא בחו"ל. משכך, צפויה טבע לשלם מאות מיליוני שקלים על הרווחים הכלואים.
השאלה העיקרית שעמדה במרכז פסק הדין היא האם שימוש שעשתה טבע "ברווחים כלואים", הפטורים מכוח החוק לעידוד השקעות הון לצורך רכישת חברות בחו"ל, מהווה שימוש המפקיע את הפטור ממס ברווחים אלו, ומשכך גורר חבות במס, או שמדובר בשימוש מוטב שנועד לפתח את החברה הישראלית ומשכך הוא אינו מפקיע את הפטור.
בפסק הדין נקבע כי הטבות מס שהעניק המחוקק הישראלי לחברות ישראליות יוותרו בישראל, ולא יזלגו לחו"ל וכי הוצאה של רווחים שקיבלו פטור מותנה ממס לחו"ל, גם אם כחלק מאסטרטגיית השקעה, תפקיע את הפטור ממס בגין רווחים אלו. פסיקה זו מהווה נדבך חשוב בטיפול ב"רווחים כלואים" שעדיין נמצאים בחברות ישראליות, ותשפיע גם, על רכישות נוספות של טבע שיערכו בשנים הבאות.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים וקבע כי התכלית של חוק לעידוד השקעות הון הוא לניתוב פעילות כלכלית לישראל ולפיתוח מפעלים מקומיים ולכן העברה של רווחים פטורים ממס מהנישום, גם אם היא לתאגיד שבשליטתו, מפקיעה את הפטור ממס שכן הם אינם משמשים עוד את המפעל המוטב.
לקדם את תכלית החוק
"השקעת כספים בחברת בת שאינה בעלת המפעל המוטב", כתב השופט בורנשטין, "אינה מקדמת את תכלית החוק באופן אותו ביקש המחוקק לקדם. קל וחומר כאשר הכספים מושקעים בחברת בת זרה. במקרה דנן, טבע העבירה את הכספים, שמקורם בהכנסות מוטבות, לשם השקעתם בחברות זרות, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, שהיא עידוד פיתוח המשק המקומי – הישראלי. השקעה בחברה קשורה זרה מביאה איפוא, מניה וביה, להסטת משאבים לשווקים זרים, גם אם בסופו של דבר יהיה בכך להועיל למשק הישראלי, כנטען במקרה דנן".
"אזכיר שוב, כי הטבת המס על פי החוק לעידוד השקעות הון אינה אלא "מענק" שנותנת המדינה למפעל המאושר או המפעל המוטב, וברי כי חברה ישראלית לא הייתה זוכה למענק לשם הקמתו או פיתוחו של מפעל המצוי במדינה אחרת, גם אם בעקיפין הדבר יוביל לפיתוח וקידום הפעילות הנעשית בישראל בשל הזיקה ביניהם", כתב השופט בורנשטין.
טבע תשלם
עוד קבע בית המשפט כי שימוש בחשבונות משותפים על ידי קבוצת חברות, יכולה במקרים המתאימים להיחשב כחלוקת דיבידנד החייבת במס, בכך השווה בית המשפט למעשה בין יחיד המושך כספים מחברה בבעלותו, לאשכול חברות בו חברה אחת עושה שימוש תדיר ביתרות זכות של האחרת, מבלי להשיבן.
השופט בורנשטין ציין: "סבורני כי התשתית הראייתית בעניין שבפני מלמדת כי יתרת כספי אסיא, המצויים בחשבונות המשותפים, מהווים דיבידנד בידי טבע. הראיות מצביעות על כך כי העברת הכספים הייתה "חד כיוונית" מחברת הבת לחברת האם, כאשר האחרונה נוהגת בכספים אלה מנהג בעלים, וללא אפשרות אמיתית בידה לפרוע את יתרת החו"ז שלא באמצעות דיבידנד".
במסגרת פסק הדין נדונו סוגיות מס בעניין ייחוס הוצאות מחקר ופיתוח (מו"פ), תיאום הוצאות מימון וחישוב יחס מחזורים לפי חוק עידוד להשקעות הון שגם בהן התקבלה עמדת פקיד השומה. בית המשפט קיבל חלק קטן מטענות המערערות.
____________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט שמואל בורנשטין
_____________________________________________________________
