שופט בית משפט המחוזי בחיפה, אבי לוי, גזר ארבעה חודשי עבודות שירות למורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. השופט לוי התחשב בנסיבות המיוחדות של הנאשם שסוחב עימו פוסט טראומה צבאית. "במסגרת המשפט הפלילי תכליתו של מודל הענישה השיקומי הוא לחולל שינוי בדרכיו של מבצע העבירה, על מנת להשיבו לחברה כאזרח, החיוני לה. במצב דברים זה ניתנת לבית המשפט האפשרות לחרוג ממתחם העונש ההולם", ציין השופט בהחלטתו.
הנאשם הורשע בהחזקה של 59.4 גרם נטו של סם מסוג הרואין בתוך 13 אריזות. על פי עובדותיו של כתב האישום המתוקן, התגורר הנאשם בדירת סבתו בחיפה ושם נתפס שהוא מחזיק בדירה את הסם המסוכן שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. הסמים הוחזקו בתוך 13 אריזות סגורות כשמתוכן היו 10 אריזות סגורות המכילות סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל כולל של 45 גרם נטו, בתוך שקית ניילון ו- 3 אריזות סגורות המכילות סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל כולל של כ-14 גרם נטו.
הלך בדרך המלך
כתב האישום המקורי הוגש כשבועיים ימים לאחר ביצוע העבירה והמעצר לפני כארבע שנים, והסדר הטיעון הושג בין הצדדים כבר לפני יותר משלוש וחצי שנים והוא הורשע על-סמך הודאתו. גזר-הדין ניתן רק בשבוע האחרון בשל נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, אשר חייבו, לטעמו של השופט, לפסוע במשעולי השיקום ובמסילותיו חרף מהמורות רבות אשר ניצבו בדרך. לדרך היו שותפים שירות המבחן, הסנגורית ומשפחתו ובסיועם.
"ארגון "עמך, המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה והדור השני" העמיד לרשות בית המשפט פלטפורמה לביצוע ניסיון רציני להחזיר את הנאשם להלך בדרך המלך, בה צעד עובר לשירותו הצבאי. לחדור את שריון-הקשיחות, שעטה עליו הנאשם ככל הנראה תסמין של ההפרעה הפוסט-טראומתית שממנה הוא סובל ולבסוף, להענישו בגין מעשה העבירה שאותו ביצע, באורח אשר יביא בחשבון את מניעיו בביצוע המעשה, את המצב הנפשי הקשה המלווה אותו מזה שנים ואת מאמציו הכנים לפרוץ את "מסך הלם-הקרב", בו היה נתון כדי לחזור לחברה כאזרח תורם ומועיל – ולא כעבריין, המשתמש בסמים ואולי אף מספק סמים לזולתו", כתב השופט לוי בגזר הדין על ההשהיה בגזר הדין.
המתנה של 4 שנים
לאחר ההרשעה הפרקליטות, טענה, כי כעולה מתסקירי שירות המבחן הנאשם אינו מודע להשלכות שימושו בסמים ולכן לא קיימת המלצה טיפולית בו. נטען, כי יש לזקוף לטובתו את הודאתו באשמה על המשמעויות הנלוות לכך ואת העדר עברו הפלילי. לצד זאת, צוין כי על אף בדיקת השתן החיובית שנמצאה אצל הנאשם, כמפורט בתסקיר שירות המבחן, הוא לא הציג, כגרסתו, אישור רפואי, המעיד על כך, שתוצאות בדיקותיו אלו נבעו משימוש מתרופות מרשם שאותן הוא נוטל. הומלץ על קביעת מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר והוצע, כי יוטל עונש המצוי בחלקו הבינוני-עליון של המתחם.
מנגד הסנגורית, עמדה על כך שלנאשם "רקורד" צבאי מרשים ביותר והציגה תעודות הערכה – מ"פ מבצעית דוכיפת, העניק לו תעודת הערכה בחודש אפריל 2004 "על השתתפות בסיכול מחבלים". מח"ט 500, העניק לו תעודת הערכה על נחישות, חתירה למגע בקרב, מקצועיות, אומץ וביצוע מקצועי וללא רבב בחודש דצמבר 2003. הסנגורית הפנתה להתייחסות שירות המבחן שלפיה יכול והנאשם סובל מ"פוסט טראומה לא מאובחנת ולא מטופלת מתקופת הצבא שמלווה אותו עד היום". כנגזרת מכך, ביקשה הסנגורית המלומדת דחיית הדיון לצורך הצגת חוות-דעת פסיכיאטרית ובית המשפט קיבל זאת.
"יצא ממעגל הפשיעה"
כאמור לאחר טיפול של מספר שנים שנשא פרי, ועל כן השופט לוי הסתפק בגזר דין מקל ביותר. השופט ציין בהחלטתו: "לא בכדי חלפה תקופה בת ארבע שנים מאז הוגש כתב האישום בתיק זה, נרשמה הודאת הנאשם והוא הורשע בדינו ועד למתן גזר הדין. תקופה זו, החריגה אליבא דכולי עלמא לניהול שלב קביעת העונש הושקעה בבחינת נסיבותיו המיוחדות ויוצאות הדופן של הנאשם ולא פחות מכך, בבחינת נכונותו ורצינותו בהתמסרות לתהליך שיקומי אשר יוציאו כליל ממעגל הפשיעה ויביא לקליטתו האפקטיבית בשוק התעסוקה מתוך הבעת מחויבות בלתי מתפשרת מצדו לחזור למוטב ולנהל אורח חיים נורמטיבי לעילא ולעילא. ראוי לשבח בכל פה את שירות המבחן על פתיחותו המחשבתית, על נכונותו לבחון את ממצאיו ומסקנותיו מחדש שוב ושוב ואת מאמציו הכנים והרציניים לסייע לנאשם ולבית המשפט בניסיון להעלות את הנאשם על דרך הישר".
"אני סבור", הוסיף השופט, "שנכון להיום בשלה העת לקבוע שאכן קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם. במובן זה, הנאשם הוכיח לי שראוי להפעיל בעניינו את מודל הענישה השיקומי, המצוי במסגרתו של סעיף 40 ד לחוק העונשין. ודוק, במסגרת המשפט הפלילי תכליתו של מודל הענישה השיקומי הוא לחולל שינוי בדרכיו של מבצע העבירה, על מנת להשיבו לחברה כאזרח, החיוני לה. במצב דברים זה ניתנת לבית המשפט האפשרות לחרוג ממתחם העונש ההולם".
__________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט אבי לוי
___________________________________________________________________