כל נותן שירותים יצטרך כעת לחשוב פעמיים לפני שהוא מפלה אדם בשל גזע, מין או כל דבר אחר לאחר שוועדת השרים לחקיקה, אישרה כי הסכום שבתי המשפט יוכלו לפסוק בתביעות על גזענות ואפליה ללא צורך בהוכחת נזק יוכפל ויעמוד על פיצוי בגובה של 100 אלף שקלים.
הכפלת הסכום, כך מקווים, במשרד המשפטים, תעודד רבים לעמוד על זכותם לפיצויים. "התיקון היום הוא עוד צעד בסל ההתמודדויות עם התופעה ויעודד אנשים שחוו אפליה לתבוע ולקבל פיצויים", אמרה שרת הקליטה פנינה תמנו שטה.
חוק איסור הפליה קובע כי מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי ועוד.
מנתונים שהובאו בפני משרד המשפטים עולה כי קיימת תת אכיפה בנוגע לאיסור ההפליה הקבוע בחוק. במסגרת זו נמצא כי נפגעים רבים מאפליה בוחרים שלא לנקוט בהליכים אזרחיים. הכפלת סכום הפיצוי אותו מוסמך בית המשפט לפסוק בלא הוכחת נזק, מיועדת לעודד נפגעי עבירת אפליה לפתוח בהליכים פליליים ולעמוד על זכותם לפיצויים.
"נחושים להיאבק בתופעות של גזענות ואפליה"
המדובר בהצעת חוק משותפת של שר המשפטים גדעון סער ושרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה. שכאמור, על פי ההצעה יוכפל סכום הפיצויים שבתי המשפט יוכלו לפסוק ויגיע לסכום של עד 100 אלף שקלים ללא צורך בהוכחת נזק בגין תביעות בטענה לגזענות ואפליה. לאחר האישור בוועדת השרים, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה כי בממשלה נחושים להיאבק בתופעות של גזענות ואפליה. והתיקון שהועבר והונח על שולחן הכנסת כבר ב-2014, חיוני למאבק באפליה.
"אנו שומעים כל הזמן על עוד ועוד מקרים של אפליה בגין צבע עור, מגדר, מין, נטייה מינית, דת ועוד וזו תופעה שחייבים לעקור מהשורש. התיקון היום הוא עוד צעד בסל ההתמודדויות עם התופעה ויעודד אנשים שחוו אפליה לתבוע ולקבל פיצויים", אמרה השרה תמנו שטה.
תבעו פיצוי על הפליה בנתב"ג
כזכור, רק לפני מספר שבועות, הוגשה לבית משפט השלום בנתניה, תביעה בסך 200 אלף שקלים (50 אלף שקלים לכל תובע), נגד חברת אל על, בשם שני זוגות המשתייכים לעדה הדרוזית, בגין בידוק בטחוני לפני טיסה שעברו על ידי עובד החברה, אשר נעשה, על פי כתב התביעה, באופן משפיל וגזעני, תוך רמיסת כבודם של התובעים, אך ורק על רקע מוצאם.
מכתב התביעה אז עלה שכאשר שני בני הזוג הגיעו במסגרת טיול מאורגן לשדה התעופה ביוהנסבורג והמתינו בתור לבידוק ביטחוני לפני עלייה לטיסה חזרה לארץ, ניגש אליהם ממלא מקום הקב"ט במקום מטעם חברת אל-על, ביקש מהם לצאת מהתור ודרש מהם להציג מסמכי זהות שונים, נוסף על הדרכון שהיה מצוי ברשותם, ובין היתר ביקש מהם להציג תעודה המעידה על שירות ביטחון.
כאשר הארבעה שאלו מדוע יש צורך בתעודות מעידות על שירות ביטחון מעבר לדרכון המהווה זיהוי עבור כל אזרח ישראלי בעת שהותו בחו"ל, החל ממלא מקום הקב"ט להרים את קולו תוך שהוא אומר להם "אתם תמציאו את המסמכים כי כך אני החלטתי", ואף השיב בבוטות לשאר חברי הקבוצה שניסו להרגיע אותו.
