שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, קיבלה את עמדת המדינה ודחתה את בקשתה של פאינה קירשנבאום, סגנית סר הפנים לשעבר ובכירה בישראל ביתנו, לעיכוב ביצוע המאסר עד לאחר הכרעה בערעור שהגישה בגין הרשעתה ובגין העונש שהוטל עליה. בין היתר קבע בית המשפט בהחלטתו כי "על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים". קירשנבאום תחל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליה בעוד כחודשיים, ב-15 בדצמבר, לאחר שביהמ"ש נעתר לבקשתה לדחות את מועד כניסתה לכלא עד לאחר חתונת בנה.
כזכור, השופט ירון לוי, הרשיע את פאינה קירשנבאום בעבירות מתחום טוהר המידות ומעשי שחיתות שלטונית וגזר עליה בין היתר 10 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 900 אלף שקלים וחילוט בסך מיליון שקלים. בגין הרשעה זו הגישה קירשנבאום ערעור הן על הכרעת הדין והן על העונש שהוטל עליה, במקביל הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד לאחר ההכרעה בערעור.
במסגרת ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע קבעה השופטת ברון כי "כידוע הכלל הוא שנאשם יחל לרצות את עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין בעניינו. הגשת ערעור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב הביצוע, ועל הנאשם מוטל הנטל לשכנע כי הטעמים התומכים בעיכוב ביצוע העונש גוברים על האינטרס הציבורי שבביצועו המיידי".
לדברי השופטת, העבירות שבהן הורשעה קירשנבאום "הן בעלות חומרה יתרה, כך במיוחד לנוכח ריבוי העבירות והצטברותן… במעשים שביצעה המבקשת כמפורט בהכרעת הדין, יש כדי לפגוע פגיעה קשה באמון הציבור בתקינות פעילות המינהל וב'כללי המשחק' הדמוקרטיים".
"פגיעה באמון הציבור"
עוד צוין כי המעשים שבהם הורשעה, פוגעים באמון שנותן משלם המיסים באלה המופקדים על תקציב המדינה, ובאמונתו כי השימוש בכספים אלה ייעשה משיקולים עניינים ולטובת הציבור.
"בנסיבות אלה", נכתב עוד, "האינטרס של השבת אמון הציבור בשלטון מקבל משנה חשיבות, באופן שיש בו כדי לתמוך בריצוי מיידי של העונש. על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים; למצער, האפשרות שחלק משמעותי מהטענות ביחס להכרעת הדין יתקבלו, עד כדי שתקופת המאסר תקוצר באופן משמעותי משום כך, ותעמוד על פחות ממספר שנים ניכר – אינה נדמית כסבירה בשלב זה".
השופטת ברון הוסיפה כי היא אינה יכולה לקבל את התמונה שקירשנבאום חפצה לצייר בבקשתה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, כאילו ממצאי המהימנות מתבססים (לחלוטין או עיקרם) על "היגיון כללי" או על ראיות שאין בבחינתן יתרון לערכאה הדיונית על פני ערכאת הערעור.
השופטת: "על פניו, לא נראה כי נפלה טעות מהותית"
"על פני הדברים", כתבה השופטת בהחלטתה, "לא נראה כי נפלה טעות מהותית ובולטת לעין בהערכת המהימנות או כי הערכאה הדיונית אימצה גרסה מופרכת וחסרת היגיון, או כי הערכאה הדיונית התעלמה לחלוטין מראיות או לא שמה לב לפרטים מהותיים בחומר החקירות".
השופטת התייחסה לאחת מהטענות שעלו על ידי קירשנבאום בבקשת הערעור ולפיה קבלת טובת הנאה מתנועת עזרא אינה שוחד אלא התחשבנות בין תאגידים. לפי השופטת ברון "הטענה רחוקה מלשכנע". כך לדבריה, על פי ממצאי העובדה שקבע בית המשפט המחוזי, הכספים שהתקבלו מתנועת עזרא שימשו לא רק לצורכי המפלגה, אלא גם לצרכיה האישיים של המבקשת ולצורכי בני משפחתה, לרבות מימון טיסות לחו"ל של המבקשת ושל בני המשפחה, רכישת מוצרי אלקטרוניקה למבקשת ועוד.
"במצב דברים זה", נכתב בהחלטה, ה"טענה כי מדובר ב'התחשבנות בין תאגידים קשורים', לכל הפחות מתמיהה. זאת ועוד: יחסי 'התן קח' שאותם מציגה המבקשת כ'התחשבנות בין תאגידים קשורים', מעוררים את החשש שתואר ולפיו הגופים הזוכים לתמיכה אינם בהכרח כאלה המיטיבים עם הציבור, אלא אלה המוכנים לשלם חלק מכספי התמיכה למעניק בתמורה. וגם משום כך הטענה מעוררת קושי, בלשון זהירה".
כלא, אחרי החתונה
בנוגע לטענה אחרת שהעלתה קירשנבאום, לפיה בית המשפט המחוזי טעה כאשר זקף לחובתה את אי זימונו של גודובסקי לעדות, נקבע על ידי השופטת כי הלכה היא, הן במשפט הפלילי הן במשפט האזרחי, שאם בעל דין נמנע מהצגת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו בלא הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת נגדו. "אף אם אניח לטובת המבקשת כי בית המשפט זה יראה לנכון להתערב הן בהכרעת הדין הן בגזר הדין, לנוכח האמור נראה שעונשה של המבקשת נמדד בכל מקרה בשנים והן מועטות", כתבה השופטת ברון.
יחד עם זאת, קיבל ביהמ"ש את בקשתה החלופית של קירשנבאום לדחיית מועד תחילת ריצוי המאסר עד
לאחר חתונת בנה בתוספת תקופת התארגנות, זאת בהסכמת הפרקליטות. קירשנבאום תחל בריצוי עונשה ב-15 בדצמבר 2021.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ענת ברון
