שופט בית משפט השלום בירושלים, ירון מינטקביץ, גזר על מחמד געיוי, שהורשע על פי הודאתו בביצוע מעשה מגונה בכוח ובתקיפה של צעירה בסמוך לשער שכם בעיר לפני כשנה, עשרים ושניים חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 15 אלף שקלים. "מעבר לפגיעה הישירה במתלוננת, המעשים משפיעים על הציבור כולו, בשל הפגיעה בתחושת הביטחון האישי הנלווית לידיעה שמעשים מעין אלו מתרחשים ברחובה של העיר", נכתב בגזר הדין.
על פי כתב האישום, הנאשם, אשר שהה בישראל שלא כדין, תקף וביצע מעשה מגונה בצעירה בסמוך לתחנת הרכבת הקלה בשער שכם, כשזו הייתה בדרכה לביתה. הנאשם פנה למתלוננת וביקש ממנה לבוא עמו לכיוון מגרש החניה של שער שכם. המתלוננת השיבה לנאשם כי אינה רוצה בכך וכי היא נשואה, והמשיכה בדרכה.
הנאשם, נטען בכתב האישום, חסם את דרכה של המתלוננת ונגע בה בחזה ובישבן מעל הבגדים. המתלוננת ניסתה להתנגד למעשיו של הנאשם, אך הוא דחף אותה לגדר, נישק אותה בכח ונשך את שפתיה, הכניס את ידו אל מתחת שמלתה, נגע בחזה שלה וניסה להפשיל את הטייטס אותם לבשה, למרות התנגדותה, ואז ברח מהמקום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת דימום מהשפה וחבלות בחזה וברגל.
פגיעה קשה במתלוננת
בגזר הדין צוין כי המתלוננת היא צעירה כבת 20, המנהלת אורח חיים חרדי, נשואה ללא ילדים ומתסקיר נפגעת העבירה עלה, כי מעשיו של הנאשם פגעו במתלוננת פגיעה קשה, במספר מישורים במהלך הארוע, המתלוננת חשה פחד, השפלה וגועל, והרגישה שהיא חפץ לסיפוק דחפיו של הנאשם.
מאז האירוע , כך תואר עוד, תחושת הביטחון האישי של המתלוננת והאמון שלה באחרים נפגעו, והיא חוששת להתנהל באופן עצמאי ולצאת מביתה לבד ומוצפת בתחושות אשמה בשל תחושה שהיא אחראית לפגיעה בה. כמו כן המעשים גרמו לפגיעה במרקם היחסים שבין המתלוננת לבעלה, הן בשל הפגיעה המינית בה והן בשל העובדה שהדבר קרה בעת שבעלה של המתלוננת שהה בחו״ל, והוא חש אשמה על כך שלא יכל להגן עליה.
הנאשם לבסוף הודה במעשיו במסגרתו של הסדר דיוני, אשר כלל תיקון כתב אישום, ללא הסכמות על העונש. השופט מינטקביץ' קבע כי מכלול הנתונים פועל לזכותו של הנאשם מאחר ומדובר באדם צעיר, בעל יכולות דלות, אשר מלבד הרשעה בשהיה בישראל שלא כדין, זו מעורבותו הראשונה בפלילים.
"המעשים משפיעים על הציבור כולו"
הנאשם קיבל אחריות למעשיו והודה במיוחס לו ולנתון זה משקל רב במקרה שכן מלבד קבלת האחריות, הדבר חסך מהמתלוננת את הקושי הכרוך במתן עדות ביחס לארוע ועמידה בחקירה נגדית, על כל המשתמע מכך לאור אלה, השית על הנאשם עונשים בצידו התחתון של המתחם וחייבו בפיצוי למתלוננת.
יחד עם זאת, הדגיש השופט מינטקביץ' בגזר הדין כח "מדובר במעשים חמורים ומעוררי שאט נפש, אשר פגעו במספר ערכים מוגנים, ובהם שלמות גופה של המתלוננת, כבודה, האוטונומיה על גופה ותחושת הביטחון האישי שלה… מעבר לפגיעה הישירה במתלוננת, המעשים משפיעים על הציבור כולו, בשל הפגיעה בתחושת הביטחון האישי הנלווית לידיעה שמעשים מעין אלו מתרחשים ברחובה של העיר".
לצפייה ודירוג כבוד השופט ירון מינטקביץ
