ריצוי העונש הוא אינו הסוף במשפט הפלילי. נראה כי כאשר מסתיים הליך פלילי בהרשעה, יצפה לנו גיליון הרשעות שילווה כל צעד בדרכנו. מדובר ברישום הפלילי, אותו תיעוד שמצביע על עברנו ויכול להוות מעמסה על חיינו.
במרשם הפלילי קיימים 3 סוגי רישומים: הרשעות, תיקים סגורים ומב"דים (ממתינים לבירור דין, כלומר תיקים פתוחים). "חייבים לדעת להבחין בין סוגי הרישומים השונים מכיוון שלכל רישום דרך פעולה שונה לטיפול משל האחר" מסביר לנו עורך הדין הפלילי אסף גל.
הסוג הראשון הוא תיקים סגורים, כאן נראה כי ישנה חשיבות רבה לעילת סגירת התיק. כלומר, אם התיק נסגר מחוסר אשמה, הרי שהדבר לא יופיע כלל במרשם הפלילי.
אבל אם מדובר בסגירת תיק בעקבות חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, הרי שהדבר יירשם כרישום משטרתי ולצורך מחיקתו נדרשת הגשת בקשה למחיקת הרישום לראש אגף החקירות במטה הארצי במשטרת ישראל.
הסוג הנוסף והוא "המסוכן לנו ביותר" הוא הרשעה – מסוכן כי הרי היא תלווה אותנו כרישום פלילי.
אך כאן עו"ד גל מציין כי מדובר רק בעבירות של עוון ופשע וכי עבירות מסוג חטא לא מגיעות לידי רישום פלילי.
חשיבות הייעוץ המשפטי
"הרשעה היא למעשה הכתם שמתלווה אליך ויכול להקשות על עשיית פעולות כמו הוצאת רישיון לעריכת דין או הוצאת רישיון נשק" מסביר עו"ד גל.
עוד מציין עו"ד גל, כי קיימות שתי תקופות רלוונטיות בהקשר של מחיקת רישום פלילי. "האחת", הוא מסביר, "תקופת התיישנות והשנייה היא תקופת המחיקה בה ההרשעה עדיין רשומה במרשם אך לא תובא בחשבון בשיקוליו של מי שאמור להביא אותה בחשבון".
עו"ד גל מציין כי הדרך לביטול רישום פלילי עוברת דרך בית הנשיא בירושלים, אליו מוגשת בקשת חנינה, אותה רצוי להגיש באמצעות עורך דין פלילי אשר ידע כיצד לנסח את הבקשה בצורה הטובה ביותר עבורכם ובכך להגדיל את הסיכוי להשגת התוצאה המיוחלת.
