לאחר המבוכה של הפרקליטות עם זיכויו של יאיר ביטון מכל העבירות נגדו בין השאר עבירות מרמה והלבנת הון, המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הגישה לבית המשפט העליון הודעת ערעור על זיכויו.
כזכור, נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בפרשה שעניינה כניסתם במרמה של גורמים בעלי מוניטין עברייני, כולל יצחק אברג'יל אשר הורשע בעבר בניהול ארגון פשיעה, לזירה העסקית הלגיטימית.
על פי כתב האישום, יאיר ביטון בצוותא חדא עם נאשמים אחרים בפרשה, העביר במרמה מיליוני ש"ח מהחברה הציבורית אותה ניהל לחברה בה היה יצחק אברג'יל בעל שליטה, תוך הסתרת עובדה זו מהגורמים הרלוונטיים, והסבת נזק משמעותי לחברה הציבורית שבניהולו.
זיכוי מהדהד במחוזי
הכספים אשר הועברו על ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל, כך נטען בכתב האישום, מצאו דרכם לאברג'יל, לבני משפחתו ולמקורביו, תוך הסתרת העובדה שאברג'יל הוא בעל זכויות בכספים.
שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, טלי חיימוביץ זיכתה את ביטון מכלל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. לכן, הגישה הפרקליטות הודעת הערעור, במסגרתו מבקשת מבית המשפט העליון להרשיע את ביטון בעבירות מהן זוכה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איסור הלבנת הון, אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד ועבירות מנהלים ועובדים בתאגיד.
לעמדת הפרקליטות, נפלו טעויות מהותיות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לאור היקף התיק ומאחר שעניינם של נאשמים אחרים בפרשה, אשר זוכו מחלק העבירות, טרם הסתיים, ביקשה הפרקליטות מביהמ"ש העליון ארכה להגשת נימוקי הערעור במאוחד.
פרשת שחיתות ברכבת
בפרשה אחרת, הודיעה היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (היאל”כ) כי סיימה חקירה נרחבת בנוגע לעבירות טוהר המידות ושחיתות ציבורית של בעלי משרה בכירים ברכבת ישראל, משרד הבינוי ובכירים בעיריית טירת הכרמל וקבעה כי קיימת תשתית ראייתית להעמידה לדין. תיק החקירה הועבר לפרקליטות שם יוחלט אם יש מקום להעמיד את מי מהמעורבים לדין.
ראשיתו של התיק החקירה, החל בחקירה סמויה, שהפכה גלויה בחודש פברואר 2021 בעקבות חשדות לכאורה, כי עובדי ציבור בעלי משרה בכירים ברכבת ישראל, עיריית טירת הכרמל ומשרד הבינוי והשיכון, קידמו ענייניהם של קבלנים בתמורה לקבלת כספי שוחד. במסגרת החקירה עלו חשדות לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות על פקודת מס הכנסה ומע”מ.
על פי הודעת המשטרה, מתוך חומר הראיות הרב שנאסף, עולה לכאורה תמונה לפיה במשך תקופה ארוכה, עובדי הציבור פגעו באינטרס הציבורי ופעלו באופן שיטתי תוך ניצול מעמדם, על מנת להשפיע ולהיטיב עם הקבלנים בקידום מכרזים ותשלומים, בתמורה לקבלת כספי שוחד הנאמדים במאות אלפי שקלים ואף בחלק מהמקרים, בוצע שיפוץ בבתיהם של חלק מהחשודים באמצעות אותם קבלנים.
כאמור, ממצאי החקירה ביססו תשתית ראייתית לכאורית נגד חשודים לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות על פקודת מס הכנסה ומע”מ ותיק החקירה הועבר לעיון והחלטת הפרקליטות.
