שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, הורה לבעל חנות לפצות בעל מסעדה סמוכה ב-45 אלף שקלים כולל שכר טרחת עו"ד, זאת בגין לשון הרע ואמירות גזעניות, לאחר שקרא בין השאר לבעל המסעדה "יא ערבי זבל" וכן "ערבי מסריח". "ביהמ"ש דוחה הטענה כי האמירה 'יא ערבי זבל' היא אמירת אמת ויש בה עניין לציבור וכן דוחה הטענה כי האמירה הגזענית המכוערת מהווה 'הבעת דעה' על התנהגות בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, עברו מעשיו או דעותיו של הניזוק במידה שהתגלו באותה התנהגות", כתב השופט בפסק הדין.
התובע הינו בעלים של מסעדה ברחוב בן יהודה בת"א ולנתבע חנות לממכר ותיקוני שטיחים השוכנת בסמוך למסעדה עם קיר משותף. לטענתו הנתבע ידוע בקרב שכניו ודיירי הדירות מעל חנותו ומעל המסעדה כאיש ריב ומדון ופרט ארבעה אירועים בהם הנתבע אמר דברים במטרה להקניטו, להעליבו ולפגוע בפרנסתו, והם פוגעניים ו/או משמיצים העולים בגדר לשון הרע. בין השאר הנתבע ניגש למסעדה עת שהתובע היה במהלך עבודתו, ואמר לו כך "תוציא את הג'ריקן, נמאס לי ממך, חתיכת ערבי זבל, גנב ופולש, עלוב נפש".
צעקות ליד הלקוחות
התובע טען שדברים אלה נאמרו לו בצעקות רמות, אל מול הקהל הרב שסעד באותה העת במסעדה, וחלקם אף הביע מחאתם על דברי הנתבע.
התובע טען כי במקרה אחר, ניגש הנתבע אליו באזור הצפוני של המדרכה, ליד האדנית אשר נועדה להפריד בין שטחו של התובע ובין חנות הנתבע, ובנוכחות קהל רב הסועד במסעדה, צעק אליו "חתיכת ערבי מנוול, יימח שמך וזכרך".
בתכוף לאחר מכן ניגש הנתבע לקהל הסועדים באומרו לכל הנוכחים "אל תאכלו פה זה מקום של ערבי מסריח, זה בן אדם שפל ומנוול" והמשיך לגדף התובע בקללות אשר נשמעו לכל אוזן יושבת ואף עוברת.
השופט הדר קבע כי הדברים "תוציא את הג'ריקן, נמאס לי ממך יא ערבי זבל פולש עלוב נפש" ובעיקר "יא ערבי זבל" הם גזעניים ומבישים וברגע שנאמרו בנוכחות עובדי ולקוחות התובע, התקיים יסוד הפרסום של דברי לשון הרע.
"אמירות גזעניות"
"ביהמ"ש דוחה הטענה כי האמירה 'יא ערבי זבל' היא אמירת אמת ויש בה עניין לציבור", כתב השופט בפסק הדין, "וכן דוחה את הטענה כי היחסים בין הנתבע ובין האנשים שאליהם הופנו האמירות נשוא התביעה, הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לומר את הדברים".
השופט הדר הוסיף: "ביהמ"ש דוחה הטענה כי האמירה נאמרה לצורך הגנה על עניין כשר של הנתבע וכן דוחה הטענה כי האמירה הגזענית המכוערת מהווה 'הבעת דעה' על התנהגות בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, עברו מעשיו או דעותיו של הניזוק במידה שהתגלו באותה התנהגות".
השופט הדר גם קבע כי לא הוכח שהיה קינטור בתכוף לשני אירועים שהצדיקו כביכול איבוד עשתונות רגעי. "אין לקבל הטענה שאם היה אירוע שהכעיס הנתבע במועד לא ידוע עובר לאחד משני האירועים, הדבר הקים לנתבע זכות לפעולת תגמול כביכול, על פי בחירתו את המועד המתאים לתגמול כביכול", סיכם השופט הדר.
לצפייה ודירוג כבוד השופט עדי הדר
