שר המשפטים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני אמיר אוחנה חתם על צו ההסגרה של אלכסיי בורקוב לארה"ב, שר המשפטים אמיר אוחנה הודיע כי חתם על צו ההסגרה של אלכסיי בורוקוב, וזאת לאחר שבית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון אישרו את הסגרתו לארה"ב, שם הוא מבוקש על-ידי רשויות אכיפת החוק בחשד לעבירות סייבר.
הליך ההסגרה נועד לשתי מטרות:
הראשונה, העברת אדם לצורך העמדתו לדין והעברת אדם לריצוי עונש, בין שהוטל עליו לאחר שנמלט בטרם החל לרצותו ובין שנמלט במהלך ריצויו. מכיוון שאין הסגרה לצורך חקירה, תצטרך הפרקליטות להשתכנע כי הראיות נגד החשוד מוצקות דיו וכי ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום.
ההסגרה של חשודים ממדינה למדינה תלוי בהסכם הדדי בין מדינות. הצורך בהסכמי ההסגרה נולד כתוצאה מבריחתם של עבריינים ממדינתם ומציאת מקלט במדינה אחרת. הדדיות זו נועדה לצמצם את המדינות אליהן יוכלו העבריינים לברוח ובכך, להצר את צעדיהם. והסכם הסגרה ניתן לכרות גם בדיעבד. בנוסף, שר המשפטים יכול לאשר חריגה מעיקרון ההדדיות במקרים המתאימים לכך ולפי שיקול דעתו.
הסכמי ההסגרה בישראל
מדינת ישראל חתומה על האמנה האירופית בדבר הסגרה, אמנה עליה חתומות מעל ל – 40 מדינות. בנוסף, חתומה מדינת ישראל על 6 הסכמי הסגרה נוספים עם: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה איי פיג'י וסווזילנד. הסיבה למיעוט המדינות עימן חתומה מדינת ישראל על הסכמי הסגרה, נעוצה בכך שישראל בחרה שלא לחתום על הסכמי הסגרה עם מדינות ששיטות המשפט בהן לא עולה בקנה אחד עם שיטת השיפוט בישראל. בישראל מעדיפים שלא לחתום הסכמי הסגרה עם מדינות אלה וזאת על מנת שלא יהיה כורח להסגיר מישראל אנשים מאותן מדינות מתוקף הסכמי ההסגרה.
מהם התנאים להסגרה?
חוק ההסגרה קובע כי אדם אשר עבר עבירת הסגרה לפי חוק ובעת עשיית העבירה הנו אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אם התקיימו שני תנאים:
- בקשת ההסגרה היא כדי להעמידו לדין במדינה המבקשת.
- המדינה המבקשת את הסגרתו התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה, אם הוא יורשע בדין ויוטל עליו עונש מאסר. בנוסף, ההסגרה תבוצע רק אם קיים הסכם הסגרה בין המדינה המבקשת לבין מדינת ישראל ובנוסף העבירה בעבורה מבוקשת הסגרתו דינה מאסרשנה או יותר, אילו נעברה בישראל.
התנאים בהם אסורה ההסגרה
כפי שישנם תנאים המאפשרים הסגרה, ישנם תנאים המונעים הסגרה. כך, אם מדינה זרה מבקשת להעמיד לדין, או להעניש על פשע פוליטי. או שקיים חשד כי הבקשה מבוססת על שיקולים מפלים (על רקע דת, גזע, וכדומה) לא יוסגר המבוקש. סיבה נוספת בגינה תיאסר הסגרה היא אם בוצעה העבירה בתוקף תפקידו של האדם כחייל או כאיש מערכת הביטחון. או שהאדם הועמד כבר לדין במדינת ישראל, על אותה עבירה, ונפסק דינו. כמו כן, אם האדם הורשע במדינה אחרת על אותה עבירה ונשא את עונשו (חלקו או כולו) בישראל. או שעל פי חוקי מדינת ישראל, חלה התיישנות על העבירה בגינה מבוקשת ההסגרה.
הליכי ההסגרה בישראל הנם ארוכים יחסית ולא נדיר שהמועמד להסגרה יחכה מעל לשנה ממועד בקשת ההסגרה ועד להסגרה בפועל. למרות זאת, במקרים רבים המועמדים להסגרה מוחזקים במעצר עד ההסגרה וזאת בשל החשש מהמלטות "הטבוע בהליכי הסגרה" כדברי השופטת דורית בייניש.
לסיכום, בקשת הסגרה ממדינה איתה חתומה ישראל על הסכם הסגרה אינה סוף פסוק.
התנאים הרבים לקיומה של הסגרה, יוכלו, פעמים רבות, להגביל את המדינה אליה יוסגר החשוד על אופי האישומים נגדו ועל חומרת העונש ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום על מנת להבטיח את מלוא הזכויות העומדות לו.
עו"ד לירן זילברמן עוסק בתחום הפלילי ומלווה ישראלים שהסתבכו בכל העולם
