נתונים שפורסמו על ידי הנהלת בתי המשפט מלמדים כי תביעות של מבוטחים כנגד חברות הביטוח יוצרות עומס אדיר על מערכת המשפט. נתוני הנהלת בית המשפט מלמדים כי מידי שנה מוגשות בישראל כ 20,000 תביעות נגד חברות הביטוח. עוד מתברר כי כ 80% מהתביעות המוגשות נגד חברות הביטוח מתקבלות או נסגרות בפשרה, כלומר, ברוב מוחלט של התיקים בית המשפט קיבל את טענות התובעים כנגד חברות הביטוח, או שחברות הביטוח הודו בנכונות של חלק מהדרישה של המבוטח. אין בידינו מידע המלמד מה הביא את הצדדים להסכים לפשרה בתיק, האם טענות המבוטחים היו מוגזמות, או שאילוצי זמן ותקציב אילצו אותם להסכים לפשרה הנותנת להם באופן מידי חלק מהמגיע להם במקום להילחם על זכויותיהם באופן מלא. אין בידינו מידע מה הייתה הפשרה שהצדדים הגיעו אליה, והאם טענות המבוטח התקבלו על ידי חברת הביטוח והיא הסכימה לסגור את התיק בפשרה כדי שלא ליצור תקדים.
נתונים מדהימים אלו מלמדים שכ 80% מהמבוטחים שנאלצו לפנות להליך משפטי, הליך ארוך ומתיש, הגוזל מהמבוטח משאבים רבים, משאבי זמן, משאבים כספיים ופגיעה בשלווה הנפשית שלהם, טענו טענות צודקות, התברר שהם היו זכאים לתמורה שדרשו מחברת הביטוח, והאסטרטגיה המוכרת של חברות הביטוח לענות בסירוב אוטומטי לתביעות מבוטחים, אילצה אותם לפנות לבית המשפט.
תופעה זו, בה גוף פרטי מנצל שירות ציבורי שנועד להביא רווחה לציבור ומעוות את השימוש בו לטובתו הפרטית אינה תופעה ייחודית. מחקר ה"כלכלה ציבורית" עוסק, בין היתר, במצבים כאלה, ומציע מודלים להתמודדות עם התופעה ולהשיב את השוק לאיזון הנכון. משמעותו של "כשל השוק" היא שמודל השוק הקלאסי, המסתמך על יד נעלמה המביאה למיקסום התועלת שכל פרט מפיק במצב של שוק חופשי – כשלה. ישנן דוגמאות רבות למצבי כשל שוק כזה: אזרחים הנהנים מההגנה שמספק הצבא מבלי להשתתף בעול הצבאי, תושבי ישוב שאין בו פארק ציבורי המגדילים את העומס בפארק ציבורי שנבנה מכספי תושבי ישוב שכן. מפעל המזהם את האויר או את הנחל הזורם לידו.
הכלכלה הציבורית מבחינה בין מצבי כשל שוק בהם אנו פשוט נתקלים ב"טרמפיסט", שאינו נוטל חלק בנטל כמו אדם פרטי הנהנה משירותי הניקיון של העיריה מבלי לשלם ארנונה, לבין מצבים בהם יש לכשל השוק "השפעה חיצונית" השפעה חיצונית היא מצב בו כשל השוק גורם נזק, והעלות של הנזק מתגלגלת לגורמים חיצוניים. כך המפעל המזהם מגלגל את העלות של הנזק שהוא גורם – הפגיעה בבריאות תושבי הסביבה אל התושבים. במצב של שוק יעיל – מפעל היה נמנע מלזהם את האויר או את הנהר הזורם לידו כיוון שהנהלת המפעל הייתה יודעת שתושבי האזור יימנעו מלרכוש מוצרים במפעל הפוגע בבריאותם או באיכות הסביבה שלהם. ואילו במצב של כשל שוק, המפעל מזהם את האויר או את הנחל הזורם לידו והנזק מתגלגל אל כלל האזרחים החיים באזור המקיף את המפעל.
הפתרונות שהכלכלה הציבורית מציעה למצבים כאלה היא פעולה רגולטורית של המדינה המחזירה את האחריות על העלות החיצונית לפוגע, וכך מתקנת המדינה את כשל השוק. לדוגמה: המדינה יכולה לקבוע בחוק מכסות לזיהום אויר ולהשתמש בקנסות שייגבו מהמפעל לשיפור האויר, מודל מעניין אחר, הוא העברת הנחל לבעלות המפעל, ההיגיון שבמעשה כזה הוא שבעלי המפעל יפעלו למיקסום הערך של כל הנכסים שלהם ובכלל זה מקסום הערך של הנחל, ובמסגרת אינטרס למקסם את הערך של הנחל, ימנעו מזיהום הנחל.
מודלים אלו יכולים לתת כיוון לפתרון ביחס לכשל השוק בתחום שירותי המשפט. העומס המלאכותי שגורמים תיקי תביעות הביטוח על מערכת המשפט הוא כשל שוק הגורם ל"השפעה חיצונית" הפוגעת בכל הנזקקים לשירותים הניתנים על ידי בתי המשפט. לפי מודלים אלו מדינת ישראל יכולה לחייב את חברות הביטוח להסכים, להעביר את הדיון באחוז מסוים מהתביעות נגדן, להליכי בוררות מחוץ לבתי המשפט. הליכי בוררות מהירים ויעילים ייתנו מענה מאוזן לזכויות שני הצדדים – המבוטחים וחברות הביטוח, להליך הוגן ויעיל, העלות של הליכים אלו תוטל על חברות הביטוח.
לאחר שיחזיר המחוקק את העלות החיצונית של העומס המוטל על מערכת המשפט מכלל הנדרשים לשירותי מערכת המשפט, אל חברות הביטוח היוצרות עומס זה, הן ייאלצו לערוך מבחן כלכלי ביחס לכל תביעה ותביעה, ולבחון האם מדיניות הסירוב האוטומטית ממשיכה לשרת את האינטרס הכלכלי שלהן. סביר שחברות הביטוח יבחרו להעביר להליכי בוררות תביעות בהן חברות הביטוח רואות סיכוי נמוך להצליח, או אף לוותר על הליך משפטי ביחס לתביעות אלו.
בדיקה סטטיסטית של תוצאות ההליכים ביחס לתיקי תביעות הביטוח שנידונו בבתי המשפט הישראליים בעשור האחרון, יכולים לשמש מדד למספר התיקים אותן יחייב החוק את חברות הביטוח להעביר לדיון בהליך בוררות מהיר ויעיל.
עו"ד רונן סטי בעל שם ומוניטין בינ"ל בפתרון סכסוכים מסחריים בהליכי בוררות וגישור, נחשב בשורת הבוררים והמגשרים הראשונה בישראל.
