שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, הורה למפיץ סכך לסוכה לפצות את ספק הסככים בסכום של למעלה ממאה אלף שקלים כולל שכר טרחת עורך דין לאחר שהמפיץ לא העביר לו כספים תמורת הסכך שמכר.
התובעת, ספקית סכך, טענה בכתב התביעה כי היא עוסקת ברכישה, יבוא ושיווק סכך כשר ואביזרי סוכה, מאפריקה ומסין במגזר החרדי וכי הנתבע היה מפיץ מורשה ועצמאי שלה, כמפורט בהסכם ההפצה אשר נחתם בין הצדדים התובעת טענה כי ההסכם שריין לנתבע 11.6 מ"ר של סכך בסך הכול, מתוכו 8,000 מ"ר סכך ששוריינו לנתבע במיוחד לצורך הפצתו בתוך 13 נקודות מכירה של רשת המרכולים החרדית "קופת העיר", לגביהן הצהיר הנתבע כי בזכות קשריו הינן זמינות להצבת סכך למטרת מכירתו במגזר החרדי.
התובעת טענה כי דפוס הפעילות של המפיץ מטעמה, מיושם על ידי פתיחת נקודות מכירה באולמות שונים ברחבי הארץ, ליום מכירה אחד, כאשר בשעה 22:00 נסגרת נקודת המכירה, תקבולי הטובין שנמכרו מועברים אליה בניכוי הסכום שמגיע למפיץ ומוחזרים למחסניה טובין שלא נמכרו.
סכך פגום
התובעת טענה כי בסוף יום מכירה ועם סגירת נקודות המכירה, היה על הנתבע להעביר אליה את תקבולי קופת המכירה שהתקבלו בידו בכל נקודת מכירה שהפעיל ולהעביר אליה את תקבולי המכירות שביצע, על פי נוסחת החישוב של עלות בסיס של 21 שקלים בתוספת מע"מ לכל 1 מ"ר סכך שנמכר בנקודות המכירה. סכום זה מהווה את עלות הסכך נטו לה היא זכאית בגין הסכך שסיפקה לנתבע. וכמו כן תמלוג בגובה סכום שווה ערך לשיעור 30% בתוספת מע"מ מכל שקל שהכניס המפיץ לקופתו מעל 21 שקלים.
התובעת טענה כי למרות פניותיה אל הנתבע בדרישה כי יעביר את תקבולי הקופות בנקודות המכירה שהפעיל על אתר וללא כל דיחוי, הוא התחמק או נמנע או סירב להעביר את תקבולי נקודות המכירה, בטענות שונות ומשונות עד שהיא נאלצה להגיש תלונה במשטרה נגדו בעילת גניבה.
מנגד טען המפיץ בכתב ההגנה שהתובעת לא עמדה בסיכומים בעניין אספקת הסחורה. חלק מהסחורה שכן הגיע היה ממותג אחר מהמסוכם על כל המשתמע מכך, היא לא עמדה בסיכומים בעניין המשלוחים, ולא עמדה כלל וכלל בסיכומים בעניין החלפת סכך פגום ולא עמדה כלל בהתחייבויותיה בעניין כפי ההסכם. הנתבע טען שהתובעת התנהלה בנוכלות. בניגוד למוסכם, היא לא העמידה מקום- מפעל שבו יוכלו להחליף את הסחורה הפגומה. בנוסף, על פי הסיכום כל לקוח הרוצה להחליף סחורה בגין כל סיבה שהיא, יוכל להחליף סחורה והתובעת לא עמדה בכך כלל.
גרסה כבושה
עוד נטען כי הוא העביר לתובעת סך של 70 אלף שקלים שהיו דמי תקבולי סחורה, אך התובעת מתכחשת לכך ולא רואה שום צורך לציין זאת בעובדות. הנתבע טען כי נמנע מלמכור את יתר הסכך שסיפקה לו התובעת. הסחורה שלא נמכרה היא בעקבות האיחור הגדול של התובעת בהבאת הסחורה לתחנות דבר שכולו עוולה והפרה של התובעת.
בסיכומו של דבר השופט עדי הדר שמצא קשיים לא מבוטלים בגרסת הנתבע, הורה לו כאמור לשלם למעלה ממאה אלף שקלים לספק הסכך זאת מאחר שבנוגע לכסף שטען שהעביר השיב הנתבע לפניית התובעת "הכסף נמצא בינתיים בשמירה אצל חבר ואני לא משתמש בו כרגע…", פרט לכך הנתבע לא העמיד צילום של הסכך הפגום, או עד מטעמו, שיאשר גרסה כבושה זו לעניין הסכך הפגום וכן הנתבע סרב לענות עניינית בחקירתו לשאלות התובעת.
__________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט עדי הדר
__________________________________________________________________
